מאירי על שבועות י

מראות אלו שהזכרנו מהן ארבעה והם השלג והצמר וסיד ההיכל וקרום ביצה נחלקו בהן חכמי התלמוד בין בענין מראיתן בין בענין צירופן זו לזו ולענין מראיתן הכל מודים שמראית השלג והוא הבהרת עזה ביותר ואין בכל המראים לובן חזק כמותה וכן שמראית הקרום הוא החלוש שבכל מראות הנגעים ואין למטה ממנה שם נגע כלל אלא כל שלמטה הימנה בהק הוא ולא נגע אבל השאת והוא המדומה במראיתו לצמר לבן ומראה הנגע הדומה לסיד ההיכל יש מחלוקת במראיתן והוא שלדעת חכמים שניהם שוים בחוזק לבנונית אלא שחלוקים בשאר מקרים ידועים אצלם אם במשמוש על הדרך שמשמוש הסיד הוא נחור ומשמוש הצמר רך וחלק אם במקרים אחרים ומתוך אותם המקרים הם עושים סיד ההיכל תולדה לבהרת והשאת מין בפני עצמו חלוק מן הבהרת באותם המקרים ומראית הקרום הוא תולדה שלו ונעשה השאת אב אע"פ שתולדת הבהרת שוה לו מצד מראה הנגע והוא שאמרו שנים שהם ארבעה ולא ארבעה זו למעלה מזו ולענין צירופן דעת חכמים להיות כל אב מצטרף עם תולדה שלו מכח מין אחד וכן שני האבות זה עם זה מכח מה שנאמר בספרא שאת לבנה או בהרת מלמד שמצטרפין זה עם זה אבל לא אב עם תולדת האב האחר ולא תולדת האחר עם תולדתו של שני וי"א לדעתם שאף האבות אין מצטרפין ומדרש שהזכירו אינו לדעת ר' עקיבא שסתם ספרא ר' יהודה ואליבא דר' עקיבא כשאר הסתמות ולדעת ר' עקיבא השאת למעלה ממראית הסיד ונמצאו ארבעה מראות זו למטה מזו ואף הוא מודה שאין בהם אלא שני אבות שהרי לא הוזכרו במקרא אלא שנים והם בהרת ושאת וא"כ כל שהוא למטה מן השאת והם מראה הסיד ומראה הקרום הם תולדה לשאת אבל בהרת אין לו תולדה ולענין צירופן דעתו שהאבות מצטרפין מכח מדרש שהזכרנו וכן השאת עם הסיד ועם הקרום שהרי כלן תולדה שלו וכן שתי התולדות מצטרפות זו לזו מצד סמיכותן זו לזו אבל לא הבהרת עם אחת מן התולדות וי"מ לדעתו שכלן מצטרפות:

ולענין פסק יראה כדעת חכמים בין לענין המראה בין לענין הצירוף להיות האבות מצטרפין זה לזה וכל אב עם תולדה שלו אלא שגדולי המחברים שנו משנתם כר' עקיבא לענין המראה ועושין עם זה הסיד תולדה לבהרת והקרום תולדה לשאת ואע"פ שגדולי המגיהים תמהו עליהם בה מ"מ זו היא שיטת גדולי הרבנים בפי' סוגיא זו שלדבריהם אף לדעת חכמים מראה השאת למעלה מן הסיד ואעפ"כ הסיד תולדה לבהרת אבל גדולי המחברים מחדשים עוד בה לפסוק שכולן מצטרפות זו עם זו אפי' אב עם תולדת חברו ואין הדברים נראין:

צריך אני בסוגיא זו להעירך מעט בביאורה לפי שטתנו דרך קצור כדי שתעמוד על עקר שטה זו שכתבנו והוא ששאלו מאן תנא מראות נגעים כלומר מי שנאם על סדר זה לחלוק ארבעה מראים אלו לשני חלקים אב ותולדה שלו בכל חלק שנמצא בהרת ותולדתו שאת ותולדתה:

ויש שאין גורסין בכאן מאן תנא מראות נגעים שנים שהן ארבעה שאף ר' עקיבא שנאן כן שהרי סתם משנה כך הוא ועוד שהרי אמרו למטה שאל ר' יהושע את ר' עקיבא מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה והשיב ואם לאו מה יאמרו אלמא שאף הוא גורם כן ומתוך כך הם גורסין מאן תנא מראות נגעים כלומר מי שנאם על סדר זה ואין הכרח בכך שלא לפי הלשון הוא אומר כן אלא לפי הענין כלומ' מאן תנא מראות נגעים שנים שהן ארבעה כלומר אב ותולדה שלו בכל חלק ולא עוד אלא שאפשר שעל סופה של משנה נאמרה כלומר מאן תני מראות נגעים שנים שהן ארבעה ופי' בה בהרת עזה שניה לה סיד ההיכל ועקר השאלה על שעשה מראה הסיד תולדה לבהרת:

ופי' בה דלא כר' עקיבא שמאחר שאמר ר' עקיבא שארבעת המראות זו למעלה מזו ושאת למעלה מן הסיד אלו היה הסיד תולדה לבהרת ולא לשאת נטהרה מלהצטרף עם שאר המראים לכגריס שאינה מצטרפת עם הבהרת אע"פ שהיא ממינה הואיל ומראה השאת חולק בנתים ואין שני מראות מצטרפין זה לזה בזמן שהם רחוקים עד שמראה אחד מפסיק ביניהם בלובן וכן אינה מצטרפת עם השאת ועם הקרום אע"פ שאין מראה מפסיק ביניהם אחר שאינה ממינם ואע"פ שהקרום מצטרף עם השאת אע"פ שהסיד מפסיק בנתים והיה לך לומר גם כן שיהא הסיד מצטרף לבהרת אע"פ שהשאת מפסיק בנתים