מאירי על שבת רעז

מה שהתרנו בפריסת כילה בכריכת חוט ומשיחה על הדרך שביארנו מ"מ במקום שאינן בני תורה אין מקילין להם בכך וכן מה שידעת שכלאי הכרם אסורין ושאין כלאי הכרם אלא במיני תבואות וירקות אבל אילנות מותר לנטעם בכרם והכשות נחלקו בו אם מין אילן הוא ואינו כלאים אם מין ירק ואסור והתרנוהו בחוצה לארץ מפני שכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ מ"מ במקום שאינן בני תורה אין מקילין להם מפני שדומה לירק ומ"מ נאמרו עליה בסוגיא זו דברים שיש לדון בהם והוא שאמר רב עמרם מנגיד עלה ר"ל על הזורע כשות בכרמו ולמה והרי מ"מ אינו חייב עד שיזרע שנים בזולת הכרם שנ' לא תזרע כרמך כלאים וכמו שאמרו הטה ושעורה וחרצן ותירצו שלא נאמר כן אלא לחייב את הזורע אבל לענין איסור הנאה אף במין אחד נאסר הכל וכמו שאמרו המעביר עציץ נקוב בכרם קדש וזה שהיה מנגד על הזריעה לא לאיסור הזריעה אלא שמא יבא בהם לידי מכשול ויש מפקפקים בה ממה שאמרו בברכות נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יאשיה בכלאים וכו' ואם מ"מ אסורים הם היאך נהגו כן ר"ל שלא לאסור אלא בשנים אלא ודאי אף כל שאין כלאים בזולת הכרם מותר ושמועת עציץ נקוב פירושה בשיש בעציץ שני מינים וא"כ זה שהיה מנגד פירושו בזריעת מין אחר עמה וכן מה שאמרו רב משרשיא יהיב פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה והקשו וליתיב ליה לתינוק ישראל שהרי קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווים להפרישו ואע"פ שמ"מ אין מאכילין אותו בידים בזו ראוי להקל שאף בגדול אין עקר האיסור אלא מגזרת מין אחר ותירץ בה משום דאתי למיסרך ובעירובין בענין זמן של יום הכפרים אמרו גם כן ליתביה לינוקא דלמא אתי למיסרך ואין ללמוד מכאן מה שלמדו קצת מפרשים שאסור להטעים לתינוק בתשעה באב וביום הכפרים כוס של מילה שאין אומרין אתי למיסרך בקטן כל כך וכן בדבר שאין לו זמן קבוע וכן אין למדין מכאן שכל מין האסור לזרוע בכרם מותר על ידי גוי שהרי אף קיומן אסור אלא בזו אינה אלא מפני שמותר היה אצלו לגמרי אלא שהיה רוצה לשנות בה מפני שדומה לירק: