מאירי על שבת רלג

מבוי סתום והוא שהוא סתום משלשת צדדיו הכשרו בלחי אחד מרוח רביעית או קורה כבית הלל ואין הלכה לא כבית שמאי שמצריכין לחי וקורה ולא כר' אליעזר שמצריך שני לחיים אבל מבוי מפולש צריך צורת פתח מצד אחד ולחי או קורה מצד אחר וחצר החלוקה בדיורין שאין לה אלא שלש מחיצות צריכה שני לחיים מצד רביעי אחד מצד ימין ואחד מצד שמאל וכל שהוכשר כדינו הן חצר הן מבוי מותר לטלטל בכלו בחצר מבית שבה לבית שבה ובמבוי מחצרות שבו לחצרות שבו ומדברי סופרים שלא לטלטל עד שיערבו מערב שבת במאכל אחד כלומר שכלנו מעורבים זה בזה ויד כלנו שוה בכל החצר ובכל המבוי כבני רשות אחת ואותו של חצר הוא קרוי עירוב ושל מבוי נקרא שיתוף וכבר ביארנו במשנה שכל שהמבוי בשלש מחיצות ולחי אחד אע"פ שלא נשתתפו מצילין ספרי הקדש מחצר לחצר הואיל והמבוי ראוי לשתוף ולבן בתירא אפי' בשאין שם לחי ואין הלכה כדבריו כמו שביארנו ומ"מ פירשו בסוגיא זו שחכמים ובן בתירא שניהם לדעת ר' אליעזר אמרוה שהוא מצריך שני לחיים ונמצא שמשנתנו אף בשלש מחיצות ולחי אחד אינו ראוי לשתוף והקלו בה לכבוד ספרי הקדש מה שלא הקלו כן באוכלין ומשקין והוא הענין שבספרים שנו למבוי שאינו מפולש ובאוכלים שנו לחצר המעורבת ומה ענין לשנות הלשון ולטלטלו ממבוי לחצר והיה לנו לומר באוכלין למבוי המשותף כלומר שבספרים אף בלא שתוף ובאוכלים דוקא בשיתוף אלא מתוך שלא דבר במבוי הראוי לשתוף לא היה יכול לומר למבוי המשותף והוא שאמר לחצר המעורבת ולשיטה זו פסקו גדולי הראשונים בספרים כבן בתירא שמאחר שהכל מודים להקל בספרים יותר מבאוכלים ולא הצריכו חכמים בכאן שלש מחיצות ולחי אחד אלא לדעת ר' אליעזר שהיה מצריך שני לחיים והקלנו בספרים בלחי אחד א"כ אנו שפסקנו כב"ה בעלמא בזו נתיר אף בלא לחי ומדר' אליעזר נשמע לב"ה ונמצא לספרים קולא בשתים אחת בלא שתוף ואחת בלא ראוי לשתוף הואיל ומ"מ סתום משלשת צדדיו ובאוכלין ומשקין דוקא למבוי המשותף או לחצר המעורבת ומ"מ נראין לי דברי גדולי הפוסקים שלא להתיר אלא בשלש מחיצות ולחי ואין כאן קולא אלא שלא הוצרכו למבוי המשותף וזה שהוצרכו לומר בגמ' דתרוייהו אליבא דר' אליעזר סוגיא דחויה היא ולא הוצרכה אלא לדעת בן בתירא שהתיר במפולש והוצרך לפרש עליו שלא התיר אלא כשהוא מפולש לדעת ר' אליעזר וזהו בלחי אחד שאם אתה אומר שהם באים לדעת בית הלל אתה צריך לומר לדעת בן בתירא שהוא מתיר בלא שום לחי וטרח רב חסדא להעמידה לדעת ר' אליעזר מפני שחס על כבודו של בן בתירא שלא להתיר בלא לחי כלל:

אבל עיקר הדברים שחכמים של משנתנו לדעת בית הלל באו ותנא קמא מתיר בלחי אחד ובלא שתוף ובן בתירא היה מתיר אף בלא לחי אלא שהסוגיא כסתו ואף רב אשי שהוא אחרון שבשמועה הוציא בן בתירא אף מדבריו של ר' אליעזר שר' אליעזר לא היה מתיר אלא בלחי אחד וזה ששאלו בגמ' לרבנן נציל בתוכו אוכלין ומשקין אתה צריך לשאול בה והלא אוכלין לא התירו בהם נדנוד הוצאה כלל והיאך יציל אוכלין אף בזה אחר זה אחר שאינו משתף יראה לי שכך הוא מקשה אם אתה מפרש משנתנו לדעת ר' אליעזר ודברי תנא קמא בשני לחיים שהוא מבוי הניתר בכל הלכותיו כל שדקדק בו כל כך ודאי אף הם אי אפשר שלא שתפו וא"כ יציל אוכלין ומשקין וכו' וכן מה שהעמידוה בשתי מחיצות ושתי לחיים ולדעת ר' יהודה שהיה אומר בשני בתים בשני צדי רשות הרבים שבלחי מכאן ולחי מכאן מותר לשאת ולתת באמצע עד שאמרו לו שאין מערבין רה"ר בכך על הדרך שביארנו בפרק ראשון מ"מ יש לשאול בדרך זה שכל שהוא מדקדק להשלים שני לחיים מדקדק הוא אף בשתוף והעמידוה בשלש מחיצות ולחי אחד וכל שמפרשים בלחי אחד אפשר שעדין אינו מדקדק בשיתוף ונשאר המחלקת במבוי הראוי לשיתוף ואינו משותף עדין על הדרך שביארנו וזה שהעמידוה בשני בתים ובשני לחיים ונמצאת קודם לזה שאינו מפולש רבא לטעמיה שסובר בלחי משום מחיצה וכן זה שאמרו שלש מחיצות בלא לחי זהו מפולש לא מפולש דוקא אלא פתוח ומצד רביעי כעין מה שאמרו מבואות המפולשים לרה"ר שפירושו פתוחים לרה"ר ויש מפרשים סוגיא זו בדרך אחרת אלא שדברים רחוקים הם: