מאירי על שבת קצד

המכוין לזרוק שמונה אמות וזרק ארבע חייב שהרי נעשית המלאכה בשיעור חיובה ואף החפץ נח במקום שהיתה מחשבתו עליו שהרי אי אפשר להיות החפץ מגיע לסוף ח' עד שיעבור על מקום סוף הארבעה והרי זה ככותב שם משמעון אבל אם נתכון לזרוק ארבעה ולא נח עד סוף שמנה פטור שהרי לא היתה מחשבתו כלל על אותו מקום שנח בו ואף לדעת האומר בפרק כלל גדול נתכון לזרוק שתים וזרק ארבע חייב פירושו שהיה סבור שלא יהו שם אלא שתים אבל מ"מ הוא נתכון לזרוק שם ואף בזו פטור כמו שכתבנו שם ומ"מ בנתכון לזרוק ארבע וזרק שמנה אם חישב בעצמו בשעת זריקה להיות החפץ נח באיזה מקום שיזדמן חייב כך היא שטתנו בסוגיא זו וכך פסקוה גדולי המחברים ומה ששאלו כאן מי דמי ענינו בלשון שאלה ולא בלשון קושיא וביאורו מה דמיון לשם משמעון בנתכון לזרוק ארבע וזרק שמנה ותירץ התם כמה דלא כתב שם לא כתיב שמעון והכא נמי כמה דלא זריק ארבע לא זריק תמני ומ"מ גדולי הרבנים גורסין נתכון לזרוק שמנה וזרק ארבע פטור ופי' הדברים לדעתנו שהרי לא נעשית מלאכתו אלא בפחות ממחשבתו אבל נתכוון לארבע וזרק שמנה שנעשית ביתר ממחשבתו מאי והשיבו על שניהם שפטור עד שיחשב באיזה מקום שתרצה תנוח והקשה על הראשונה והרי זה ככתב שם משמעון ותירץ מי דמי התם כל כמה דלא כתב שם לא כתיב שמעון וא"כ הוא מכוין הוא לכתיבת שם והרי כיון לשיעור זה ועשה כשיעורו והרי זה כנתכוין למלאכה והתחיל בה שמשעשה בה כשיעור חייב כגון נתכון לארוג בגד גדול חיובו משארג שני חוטין וכן כל כיוצא בזה אבל זה כל כמה דלא זריק ארבע לא מיזרקי תמני בתמיהה כלומר צריך הוא להנחה במקום ארבע כלל עד שלא יוכל להגיע לכונתו אא"כ נחה בסוף ארבע וא"כ אינו מתכוין להנחה זו כלל:

הזורק מרה"י לרה"ר והיה דעתו שתנוח תכף שיצא מן הפתח ועבר ארבע אמות ברה"ר פטור ואם לא חישב כן חייב:

זה שכתבנו בזורק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע שהוא פטור דוקא בשאין שיעור ארבע אמות לזריקתו של רה"ר כגון שהיה קרוב אמה ומחצה לרה"י זה וזרק לרה"ר שכנגדו אמה ומחצה דרך רה"י זה אבל אם זרק ארבע אמות בין ב' הרשויות חייב משום זורק ארבע אמות ברה"ר שהרשויות מצטרפות הואיל ולא נח החפץ בנתים וכל שכן במעביר שתי אמות מרה"ר זה ונכנס לו לרה"י ולא נח והעביר שתי אמות ברה"ר שכנגדו שהוא חייב ומעתה אין צריך לומר בזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע שאם היה ברה"ר שבאמצע ד' אמות חייב:

זה שכתבנו שהרשויות מצטרפות יש שואלין בה והלא פסקנו לענין הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא כחצי גרוגרת שבשתי רשויות פטור כר' יוסי וכמו שכתבנו בפרק המוציא ואפשר שכל שמוציא פחות מכשיעור ראוי להקל בו ואינה דומה לזו ומ"מ גדולי הרבנים גורסין כאן ודלא כר' יוסי אלא שאינו בספרים המוגהים: