מאירי על שבת קסט

זהו ביאור המשנה אלא שאנו צריכין להשלים ביאור הסוגיא על הסדר כדי להסדירה לתלמידים בקצרה מתוך בלבולים שנתבלבלו בה רוב מפרשים והוא שאמרו בגמרא ערוגה ששה חוץ מגבוליה והוא שהיו מניחין בערוגה טפח קרקע סביבותיה למקום דישה שיהלך דרך שם כשישקה את הזרעים ואמר שלמנהג הגננים שנוהגים לזרוע חמשה מינים בערוגה צריך שיהא תוכה ששה על ששה ולא שיהו גבוליה בכלל שיעור זה ופירשו בגבולין אלו שהם כמלא רחב פרסה ר"ל רחב פרסת הרגל והיא טפח וכל שהוא כשיעור זה חשוב הפרש לדונה ערוגה בפני עצמה מופרשת משאר שדות ומה שאמרו כדתנן ר' יהודה אומר כמלא רחב פרסה לענין כלאים אמרה להיות שיעור זה חשוב הפרש למראית העין ומוציאו מדין ערבוב ואח"כ חזר בביאור דין הערוגה ואמר א"ר ערוגה בחורבה שנינו כלומר זה שהתרנו לזרוע ברוחות הערוגה דוקא בערוגה בחורבה ר"ל שאין סביבותיה ערוגות שאלו היתה ערוגה סביבותיה היאך הוא זורע לכל שפת ערוגה שבשדה והרי כשזרע בשפת ערוגה זו מכאן ובשפת ערוגה זו מכאן אין כאן אלא טפח של גבול בנתים שאע"פ שדין כל ערוגה להיות לה גבול טפח מ"מ כל שסומכין שתי ערוגות זו לזו אין מניחין לגבול אלא טפח והוא משמש לשתיהן ואע"פ שאמרו זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן אע"פ שיונקים הואיל ונראין כמובדלים גדר שאני שהפרשתו נכרת או שמא הואיל ולשני בני אדם היא הפרשתו ידועה ונכרת לכל והקשה והא איכא מקום קרנות כלומר ויזרע באחת באמצע ובאחרת יזרע בקרנות ותרצה בממלא את הקרנות והוא שאינו זורע על הדרך שביארנו אלא שהוא מתחיל זריעתו בקרנות וממשיכה שלשה טפחים ומחצה ונמצא טפח ומחצה חלק ביניהם כגון זו:

ואף הוא חוזר ומקשה ולמה אתה מפרשה כן וכדי לאסור זריעה של סביבותיה ולזרע מאבראי ולא למלייה כלומר נתיר זריעה של סביבותיה ולא ימלא קרנותיה של זו אלא כעין שציירנוה תחלה ותירץ שאפילו לא ימלא את הקרנות אנו חוששין שמא ימלא ויבא אח"כ לזרוע סביבותיה ומתוך כך אסור ואף בשאינו ממלא את הקרנות וחזר והקשה ואפי' נתמלאו הקרנות יהא טפח גבול שבנתים הבדל ביניהם וכבר הקדמנו שכל שהזרעים מובדלות זו מזו בהבדל הניכר אפי' היו יונקות זו מזו מותר שהרי כיוצא בה שנינו היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר מותר מפני שנראה כסוף שדה והוא הבדל הניכר כגון זו ותירץ שאין היתר ראש תור או כיוצא בו בערוגה שמאחר שהכל שדה אחד אין הרואים מחזיקים אותו בשדה אחר ואין זה הבדל הניכר:

ושמואל מתיר אף בערוגה בין הערוגות אע"פ שאין ביניהם אלא טפח ואע"פ שהצמחים מתערבים ויש כאן יניקה ומראית העין אינו מתירה אלא בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן כלומר שהופך צמחים אלו לצד זה והאחרים לצד האחר כגון זו והרי נסתלק מכאן מראית העין ואין היניקה מעכבת כמו שהקדמנו וחזרו ושאלו הפקיע תלם אחד על פני כלה מהו ושאלה זו בין לרב בין לשמואל היא כלומר אם בערוגה בין הערוגות שאין הגבול מפסיק לדעת רב אף עם נטיית השורות או לשמואל בשלא הטה את השורות ומ"מ הפקיע תלם אחד ביניהם והניחו בטל בלא זריעה אם דיו בכך אם לאו ואמר רב ששת בא ערבוב ר"ל שגדלו העשבים ונתערבו זו בזו ובטל את השורה ורב אמר אין ערבוב מבטל את השורה ודיו בכך והקשו על רב ממה שאמרו הנוטע שתי שורות של קשואים שתי שורות של דלועים שתי שורות של פול המצרי מותר אע"פ ששלשתם כלאים זה בזה שמאחר שיש שתי שורות מכל מין כל מין מהם נקרא שדה בפני עצמו והבדל הנכר הוא שלא בערוגה אחת הוא זורעם אלא בשדה גדולה אבל שורה א' קשואין ושורה אחת דלועין ושורה אחת פול המצרי אסור שאין כל אחת מהן חשובה בפני עצמה ליקרא שדה ומאחר שהוא אומר אסור סתמא אלמא אין כאן תקנה ואף בהפקעת תלם ותירץ שאני התם דאיכא שדאכא כלומר שענפיהם ארוכים והוא ערבוב גדול אבל ירק שאינו גדל כל כך אין ערבובו מבטל את השורה:

ויש מפרשים בשמועה זו שהקשואים והדלועים או דלועים ופול המצרי אינם כלאים זה בזה אבל קשואים ופול המצרי הם כלאים זה בזה ומתוך כך כשיש ביניהם שתי שורות של דלועים מפסיקין ביניהם ושתי שורות של קשואין ושל פול המצרי לאו דוקא אלא מתוך שהוצרך לשנות שתים בדלועים שנה שתים בכלם אבל שורה אחת של קשואים ואחת של דלועים ואחת של פול המצרי אסור ששורת הדלועין שביניהם אינה מפסקת ויש כאן מראית העין ויניקה ושורה אחת של קשואין ושל פול המצרי לאו דוקא אלא מתוך שהוצרך לשנות אחת בדלועים שנה בשלשתם כן: