מאירי על סנהדרין ז

ומ"מ לענין טומאת לידה שבזכר טמאה שבעה אף בלא ראיית דם ושלשים ושלשה ימי טוהר ר"ל שהיא טהורה בהם אף אם היא רואה בהם ובנקבה כפלים בימי טומאה וכפלים בימי טהרה וכדכתיב וטמאה שבעים אע"פ שכתוב שבעים אין מרבין בימי טומאתה שהרי המסורת מכחשת את המקרא ואינך צריך להם לבוא בה מכח מה טהרתה בכפלים בין למקרא בין למסורת אף טומאתה בכפלים שהרי שבועים קרינן ויש אם למקרא שאלו אתה דורש שבעים אתה מכחיש את המקרא וכן לא תבשל גדי בחלב אמו אלו אתה דורשו מלשון חלבים אתה מכחיש את המקרא וכן בכל כיוצא בזה:

זריקת הדם האמורה בקרבנות חלוקה על שלשה דרכים אחת של רוב קרבנות והיא שתי מתנות שהן ארבע והיא בעולה ושלמים מפני שנאמר בהן סביב וכן באשם מפני שדינו שוה להם לענין זריקה כמו שיתבאר במקומו וענין זריקה זו הוא שזורק הכהן מן הדם במזרק שתי זריקות על שתי זויות המזבח למטה מן הסיקרא והוא למטה מחצי המזבח על קרן מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית ומתכוין שיהא הדם הולך מן הזוית לשני צדדיו כדי שיהיו שתי מתנות שהן ארבע ר"ל שימצא הדם בארבע כותלים ושירי הדם נשפכין על יסוד דרומי:

השניה היא בחטאת ודינה חלוק לשני פנים והוא שהחטאות הנאכלות דמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות של מזבח חיצון למעלה מן הסיקרא שהרי נאמר בהן קרנות והזאה שבהן נעשית באצבע ולא במזרק שנאמר וטבל אצבעו וענינה הוא שהיה טובל אצבעו הימנית והוא האצבע הסמוכה לגודל בדם וסומך באצבעו האמצעית מצד אחד של קרן ובגדלו מצד אחר ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שיכלה כל הדם שבאצבעו וכן בכל קרן וקרן ואם לא נתן בחדה של קרן כל שנתן באמה אחת מכאן או מכאן כפר והזאה הוא שעולה לכבש שהיה לדרומו של מזבח ופונה לסובב ומהלך בו לימינו ומתחיל בדרומית מזרחית ואחר כך במזרחית צפונית ואחריה בצפונית מערבית ואחריה במערבית דרומית ושם שופך שירי הדם ודרך שני שבחטאת הוא בחטאות הנשרפות שבהן נכנס לפנים להיכל ומזה ממנו בקצתם הרבה הזיות על בין הבדים ועל הפרוכת ובאמצע המזבח כמו שבארנו במקומו בפר ושעיר שביום הכפורים ובקצתם חלוקות לדרכים אחרים מבוארות במקומן:

השלישית היא במתנה אחת והיא בבכור ומעשר ופסח והיא נעשית בשפיכה כנגד היסוד באיזה רוח שירצה חוץ ממזרחית דרומית שלא היה שם יסוד שהיסוד לא היה מקיף כל המזבח כמו הסובב אלא שמשוך מצד מזרח הסמוך לצפון אמה ועל פני רוח צפון כולו ועל פני המערב כולו ועל פני הדרום הסמוך למערב אמה אחת ודברים אלו צריכין ביאור גדול בענינים ארוכים ולא הוצרכנו להם בכאן אלא לידע שאע"פ שמיני הזריקות חלוקים על הדרכים שבארנו כל הדמים הניתנין במזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר ולא סוף דבר באותם שדינן בשתים שהן ארבע אלא אף אותם שדינן בארבע כגון חטאת ואין צריך לומר שכן בחטאת שנתנו בשתים ואע"פ שמתנה אחת בשפיכה שהרי כל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא אבל אותם הניתנין על מזבח פנימי הואיל והכתוב הקפיד על מנינם שבע פעמים וכו' כל שחסר מתנה אחת עיכב:

התבאר במקומו שהסוכה אינה כשרה אא"כ יש לה שלש דפנות ומ"מ די לנו בה בשתים כהלכתן קשורות זו בזו כמין גאם ושלישית אפילו טפח כמו שיתבאר במקומו:

דם המת מטמא באהל כמת עצמו שנאמר בנפש האדם כי הדם הוא הנפש ושיעורו ברביעית אבל רביעית דם הבאה משני מתים אינה מטמאה באהל כמו שיתבאר במקומו:

תפילין של ראש ושל יד אין מנין הבתים שוה בו אלא של ראש בארבעה בתים כל פרשה מארבעה פרשיות שבתפילין בבית מיוחד ושל יד אין בה אלא בית אחד וכל ארבע פרשיות נכללות בקלף שבו כמו שיתבאר במקומו:

סומא באחת מעיניו פטור מן החגיגה שנ' יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות כשם שהוא בא לראות בשלימות אורו כך הוא בא ליראות בשלמות אורו וכבר בארנוה במקומה במס' חגיגה:

בשול בשר בחלב לא נאסר מן התורה אלא דרך בשול והוא שמבשלו עם חלב צלול כעין מים אבל אם צלה את הבשר והיה מפטמו בחלב אין זה אסור בשול מן התורה וכן אם בשלו בחלב שנתחבץ וכן אם טגנו באלפס עם חלב מעט כעין שעושין בשמן ויש חולקין בטגון באלפס וכבר כתבנוה במסכת חולין פרק כל הבשר: