מאירי על סנהדרין לח

כל שדנין אותו אין נושאין לו פנים בשום דבר אלא יקוב הדין את ההר שנאמר לא תגורו מפני איש ואין הדיינין משפילין את כבודם בשביל כבוד אותו שהם דנין כלל ואפילו היה מלך הואיל ומ"מ דנין אותו שלא לפניהם הוא עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר כי המשפט לאלוקים הוא:

זה שביארנו שכל שמעידין עליו צריך הוא לעמוד עד שיעידו בו כך יראה מסוגיא זו ומ"מ במסכת שבועות ל' א' יתבאר שאין קפידים בישיבתם ובלבד שיהיו שניהם יושבים או שניהם עומדים ועוד אמרו שם שתלמיד חכם ועם הארץ מושיבין את התלמיד חכם ואומרין לעם הארץ שישב ואם לא ישב אין מדקדקין בכך ומעתה קשה לבאר בסוגיא זו האיך אמרו לינאי המלך עמוד על רגליך ואין כבוד המלך פחות מכבוד תלמיד חכם ולא עוד אלא שאף הוא תלמיד חכם היה פירשוה שאין בעל דין יכול לישב מעצמו אא"כ הושיבוהו בית דין ואפילו תלמיד חכם וינאי מעצמו ישב וכל שישב מעצמו אומרין לו עמוד ויש שפירשוה בשעת גמר דין וכן עיקר שבשעת גמר דין יהיה הבעל דין מי שיהיה הוא בעמידה ודיין בישיבה שנאמר ויעמוד כל העם על משה ואיזהו גמר דין איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ובשעת משא ומתן הוא שאפשר להושיבם וזה שאמרו ויעידו בך פירושו ויגמרו את דינך ולאו דוקא העדת העדים או שמא שעת העדת העדים כשעת גמר דין ובירושלמי אמרו צריכים העדים לעמוד בשעת עדותם ר' ירמיה אומר אף הנדונין צריכין לעמוד בשעה שמקבלים את דינם ומ"מ עדים אף בשעת משא ומתן בעמידה וכתבו גדולי המחברים שבזמן הזה מושיבין בכל בתי דינים עדים ובעלי דין לסלק המחלוקת שאין בנו כח להעמיד משפטי התורה כלם על תלם:

זה שביארנו שהמלך אינו מעיד ושאף הכהן גדול אינו מעיד אלא למלך ממלכי בית דוד או לבן מלך מבני מלכי ישראל ובפני המלך על הצדדין שבארנו לא סוף דבר בממון אלא אף באיסורין כן ומ"מ תלמידי חכמים יכולין לימנע שלא לילך ולהעיד במקום שהדבר זלזול אצלם כגון שהבית דין פחות מהם בחכמה ודווקא בדיני ממונות אבל לאיסור ולדיני נפשות ומכות אין יכולין לימנע כלל וזהו שאמרו שבועות ל' ב' האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא וזילא ביה מלתא למיזל קמי דיינא דזוטר מיניה לא מיבעי ליה למיזל והני מילי בממונא אבל באיסורא אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' ודיני נפשות ומכות בכלל איסור הם:

כבר ידעת ששתי אחיות אסורות אא"כ זו אחר מיתתה של זו ומ"מ אם היו לו קידושי טעות בראשונה הואיל ונתברר לו טעותו אין שום סרך איסור בנשואי שניה שאין קידושי טעות כלום וכן בכל העריות:

המקדש במלוה אינה מקודשת ואם קדשה במלוה ופרוטה הרי היא מקודשת שדעתה על הפרוטה לפי דרכך למדת שהאשה מתקדשת בפרוטה ואפילו לא היה ראוי לאדם כלל הואיל וראוי לכלביו בכדי שוה פרוטה פרוטה היא:

כל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו רמז לדבר יולד בן לנעמי ונאמר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד אלא יעקב ילד ויוסף גדל לפיכך נקרא על שמו:

איזהו הגבור הכובש את יצרו ואשרי מי שלמד מן הצדיקים שלשה נתגברו ביצרן ונמלטו מעבירה ואחרון אחרון מהם חביב יוסף ובועז ופלטי בן ליש יוסף נתגבר ביצרו ותקפו של יוסף ענותנותו של בעז ר"ל מה שהיה נחשב דבר גדול אצל יוסף היתה ענוה ודבר שאין לו שם אצל בועז שיוסף אשת איש ואשת אדוניו ואינה עמו במטה ובועז פנויה ועמו במטה ותקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש שנתן לו שאול את מיכל אחר שנתקדשה לדוד ונזהר ממנה מצד קידושי דוד ושל בועז לילה אחת ושל פלטי זמן מרובה: