מאירי על סנהדרין יז

חייבי מיתות בית דין שלא התרו בו למיתה והתרו בו למלקות מכח לאו שבו אינו לוקה שכל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו ומ"מ חייבי מלקיות מלקין אותן בשלשה כמו שיתבאר:

עדים הרבה שהעידו בדבר אחד ונמצא אחד מהם קרוב או פסול או שנים קרובים זה לזה אם נתכוונו כלם להעיד עדותם בטלה והיאך אתה יודע אם נתכוונו להעיד אם לאו בדיני נפשות כל שהתרה בו מתכוין להעיד וכל שאינו מתרה בו אינו מתכוין להעיד ובדיני ממונות שואלין להם אם באו שם להעיד או שלא באו שם אלא לראות ואם אמרו שלהעיד באו עדותן בטלה וי"א שאף בדיני נפשות לא הופקעה תורת עדות מהם אע"פ שלא התרו ואף בדיני נפשות אתה צריך לשאול להם אם באו להעיד או לראות וכל שלא נמצא קרוב באותם שבאו להעיד עדותן קיימת וכל שנמצא בהן קרוב או פסול אפילו הן מאה עדותן בטלה מפני שכלה עדות אחת ובטלה מקצתה בטלה כלה וכך פרשוה במסכת מכות וכן עיקר וזהו על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר אם מתקיימת בשנים בשלשה לא כל שכן אלא מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה כן והוא הדין למאה כן אע"פ שלא העידו זה בתוך כדי דבור של זה ולענין הזמה אינה עדות אחת אא"כ העידו כולם כל אחד בתוך כדי דבור של חבירו וכל שהוא כן אם הוזמו כלן הרי כלם נהרגין ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה אע"פ שאין עדות האחרונים צריכה לעדות הראשונים וכן אין נהרגין עד שיזומו כלן:

דיני ממונות שהעידו בהם שנים או יותר ונמצא אחד מהם קרוב או פסול ראיתי לגדולי הדורות שכתבו שאף לשבועה אין מזקיקין אותו על פי הנשארים שכל העדות כמי שאינו ואין כאן אפילו עד אחד שאם כן נמצא אחד מחייבו שבועה במקום שאין השנים מחייבין אותו ממון שהרי אם היו שלשה ונמצא אחד מהם קרוב או פסול אין מחייבין אותו ממון על פי השנים הכשרים ומ"מ משביעין אותו שבועת היסת ושמא תאמר היכן מצינו שבועה להכחיש שני עדים כשרים טעם הדבר מפני שהעדים כמי שאינם ואם הוא מתירא שמא יפסלוהו ויחזיקוהו בנשבע לשקר יוציא שטר מן הבית דין שכך היה מעשה ואין עדים אלו נאמנין לפסלו כלל:

דברים אלו אינם אלא בעדות על פה אבל עדות בשטר שנמצא חתום שם קרוב או פסול או שנים קרובים זה לזה תתקיים העדות בשאר ואפילו היה זה חתום ראשון שסתם הדברים חתמו הכשירים והניחו ריוח לגדוליהם ומלאהו בקרובים שלא מתורת עדות ומ"מ כל שנתברר שבמעמד אחד חתמו פסול וכן כתב גאון וכבר כתבנוה בבתרא פרק אחרון: