מאירי על סנהדרין קמ

סעודה זו שביארנו שהיו עושין בעבור החדש והוא שבשעה שהיו מצפים לעדים לקדש את החדש בזמנו ר"ל ביום שלשים ולא באו היו באים בערב שמחרתו שלשים ואחד סמוך לשקיעת החמה לעלייה מוכנת להם ולא היו עולין לה אלא בפת דגן וקטנית ואעפ"כ אם בא זה והביא לשם בשר ויין בכדי זוללותו הואיל ואכלה עמהם פטור ואין עולין שם פחות מעשרה בני אדם ואין עולין לה אלא לאור עבורו ר"ל לילה שעבר שלשים שממנו נתעבר חדש שעבר ואף זו לא בלילה אלא סמוך לשקיעת החמה כמו שביארנו וזו היא סעודת ראש חדש האמורה בתלמוד וענינה לפרסם עבור החדש אחר שלא קדשוהו וגדולי המחברים כתבו ביום שלשים ואחד ולא יראה כן שלא נקרא עבור אלא יום שלשים כמו שאמרו העיד ר' יהושע על שני אדרים שאין מקדשין אותם אלא ביום עבוריהם כלומר שעושין אותם חסרים ובתלמוד המערב יראה על סעודה זו שבבית הכנסת היתה נעשית והוא שאמרו שם אמר ר' יוחנן לווין לסעודת מצוה ולעבור החדש ברבית ר' יוחנן על לבי כנישתא בצפרא והוא מלקט פירורין ואכיל אמר יהא חלקי ממאן דקדיש ירחא הכא רמשית וא"כ מה שאמרו במגילה שאין אוכלין בהם שמא דווקא בסעודת הרשות וכן אמרו שם שבתי כנסיות צריכין בדיקה שכן מכניסין בהן חמץ באבריאות ובראשי חדשים ויראה לי שהגירסא הנכונה באבריאות בראשי חדשים כלומר בעבורין שבראשי חדשים או סעודות שבראשי חדשים מלשון הבראה:

כהן שתוי יין שנכנס לעבוד ועבד עבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים וכבר בארנו שיעור שתייתו וכל דיניה בפרק שני אכל או שתה משאר המשכרים כגון דבילה קעילית ודבש וחלב לוקה ועבודתו כשרה וכל שכרות שהכהן אסור בשבילו ליכנס למקדש חכם אסור בשבילו להורות והוא שאמרו אכל תמרים אל יורה וכן בכל דבר המשבש את הדעת שאין הוראה אלא למי שסברתו זכה ופלפולו מיושר ושהוא קובע עתים לתורתו ומעורר עצמו עליה וכל המתנמנם בבית המדרש ומרפה עצמו בתורה תורתו נעשית לו קרעים קרעים ר"ל שמשכח תלמודו ואינו נזכר אלא בסירוגין: