מאירי על סנהדרין קלז

הבא על שפחה חרופה והיא חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לעבד עברי שאינה מקודשת גמורה בין במזיד בין בשוגג היא לוקה והוא מביא אשם ודוקא שהיא גדולה ומזידה אבל אם היא קטנה אע"פ שהיא ראויה לביאה והוא גדול פטור שכך למדוה במקומו בזמן שהיא לוקה הוא מביא קרבן היא פטורה מן המלקות הוא פטור מן הקרבן וכן התבאר במקומו דוקא שבא עליה כדרכה ושגמר ביאתו ולא בהעראה לבד בא עליה בן תשע שנים ויום אחד שהוא ראוי לביאה והיא גדולה גדולי המחברים כתבו שהיא לוקה והוא מביא קרבן לכשיגדל ויש חולקין בקרבן שלו שאין לקטן שום חיוב אבל היא מ"מ חייבת שלא נתלה חיובה בחיוב שלו כלל אע"פ שחיוב שלו נתלה בשלה וכן יראה מתורת כהנים ויש נוטים לדעת שלישית במסכת כריתות לומר שאף חיובה נתלה בחיובו ואף היא פטורה ואמצעי משובח וזהו לשון האמור כאן איש אין לי אלא איש בן תשע שנים ויום אחד מנין תלמוד לומר ואיש ויש שאין מפרשים בשמועה זו ענין שפחה חרופה כלל אלא ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע אין לי אלא איש בן תשע וכו' מנין ששכבת זרעו מטמא ת"ל ואיש ולגירסא זו אתה צריך לפסוק ששכבת זרע של קטן אינו מטמא עד שיהא בן תשע ויום אחד הא מבן תשע ויום אחד ולמעלה שכבת זרע שלו מטמא כגדול ובזיבה אף בן יום אחד:

כבר ביארנו שהבן משעה שהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד הוא מתחיל בדין סורר ומורה עד שיקיף זקן התחתון הא הקיף אפילו ביומו אינו נעשה עוד בן סורר ומורה הגע עצמך שלא הקיף אחר כמה שמא אתה סבור שכל אותן הימים הוא בדין זה אינו כן אלא כל ימיו של בן סורר ומורה אף בלא הקיף אינן אלא שלשה חדשים שמשהביא שתי שערות והוא בן י"ג שנה ויום אחד ראוי להזריע זרע המוליד ונמצא שאם יעבר את אשתו באותה שעה יהא ניכר עוברה לשלשה חדשים וכל שעוברה ניכר העולם מחזיקו באב ובן אמר רחמנא ולא אב ולא הראוי לקרותו אב ואע"פ שאין לו אשה ולא בעל מימיו הואיל וראוי לכך ונמצא שיעורו מי"ג ויום אחד עד שיקיף אם הקיף בתוך שלשה חדשים שכל שהקיף והוא בזמנו זרעו מוכן להולדה ובתלמוד המערב אמרו בשל התבשיל מבפנים ר"ל הזרע השחירה הקדירה מבחוץ ואם לא הקיף שיעורו עד שלשה חדשים:

ושמא תאמר נחוש ליולדת לשבעה ויהא עוברה ניכר לשליש ימיה שהרי בספק נפשות להקל שתי תשובות בדבר חדא שהולכין אחר הרוב שחזקה עמו אף בדיני נפשות וכמו שבארנו באחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה שעדותן קיימת הואיל ושוים ביום פלוני מפני שרוב בני אדם טועים בעבורו של חדש וכן שבת שלש שנים ויום אחד ממיתין על ידה אם היא אשת איש ואע"פ שמא תמצא אילונית ונמצאו קדושיה טעות אא"כ קבלה עליו ר"ל אפילו תמצא אילונית וכן הרבה כמו שכתבנו במסכת חולין והוא שאמרו סוקלין ושורפין על החזקות ועוד שאף יולדת לשבעה אין עוברה ניכר עד שלשה חדשים אלא שאין סומכין עליה למעשה ר"ל שאם לא שהתה אחר מיתת בעלה שלשה חדשים אלא שנשאת מיד והוכר עוברה לשני חדשים ושליש השלישי אין אומרין ודאי לראשון הוא אלא הרי הוא ספק לראשון ספק לאחרון ויש פוסקין לסמוך עליה ולא יראה לי כן:

בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה על ידי אביה ואם בא עליה יבם קנאה בביאה וחייבים עליה משום אשת איש ומטמאה את בועלה לטמא משכב התחתון כעליון נשאת לכהן אוכלת בתרומה בא עליה אחד מן הפסולים פסולה לכהונה בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין על ידה והיא פטורה וכבר ביארנו ענינים אלו בפרק שביעי: