מאירי על סנהדרין יג

אע"פ שהפשרה נבחרת לענין דיני ממונות לענין איסור אינו כן ואל יאמר הדיין נתיר לו את זו כדי שלא יאכל את זו וכיוצא בזה הוא שאמרו לא נאמר מקרא זה ר"ל ובוצע ברך נאץ י"י אלא כנגד אהרון שנאמר וירא אהרון ויבן מזבח לפניו ר"ל ויבן מזבוח לפניו ראה חור זבוח לפניו על שלא רצה לעשות להם כך ואמר אם איני שומע להם עושים לי כך ומתקיים בהם אם יהרג במקדש י"י כהן ונביא שהרי חור נביא היה ולא יהא להם תקנה שלא ליענש עונש מרובה מוטב שאעשה להם העגל ואפשר שיהא להם תקנה בתשובה:

לעולם יהא אדם זריז ללמוד תורה מפני שכל חייו תלויים בה דרך הערה אמרו אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון:

לעולם יהא אדם רך כקנה שומע חרפתו ואינו משיב ולא יהא רודף אחר השררה והמחלוקת שהמחלוקת אע"פ שלפעמים תחלתו רך סופו קשה משל הדיוט אומר טוביה דשמע ואדיש חלפי בישתא מאה כלומר אשרי מי ששומע ומטה שכמו לסבול ומרגיל עצמו לשתוק שכמה דברים קשים עוברים במדה זו וכן אמרו שב בירי לשלמנא וחד לעביד ביש ואף שלמה אמרה כן שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה:

כל דיין שדן דין אמת לאמתו משרה שכינתו בישראל שנאמר איש אל רעהו לא יעשוקו ומלאה הארץ דעה את י"י והוא שנאמר אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקוב יאמר י"י:

כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקב"ה גובה ממנו שנאמר אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי י"י יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש:

לעולם יראה הדיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהינם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וכו' מפחד בלילות מפחדה של גיהינם שדומה ללילה: