מאירי על סנהדרין קכד

כשם שביארנו דין חלוק מלאכות ועבודות לענין ע"ז ושבת כך הדין בשאר מצות שאם אכל כמה זיתי חלב בהעלם אחד אפילו בכמה ימים אינו חייב אלא אחת אבל אם אכל שמות חלוקים כגון חלב ודם ונותר ופגול בהעלם אחד אף ברגע אחד חייב על כל אחת ואחת:

כל שכתבנו חיוב חטאת בשוגג שבשבת מ"מ צריך שיעשה את הדבר בכונה ר"ל שיהא מתכוין לעשות אותו דבר אלא ששוגג בשבת או באיסור המלאכה אבל אם נתכוין להגביה או אפילו לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור שאינה מלאכת מחשבת ומ"מ נתכוין לחתוך מחובר אחד וחתך מחובר אחר מאותו המין חייב ודבר זה נזכר בכריתות אבל בשאר עבירות אפילו לא היה מתכוין לדבר חייב שהרי אמרו המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכבר נהנה ומתעסק בחלבים הוא שהיה החלב בפיו והוא ממשמש וכסבור שהוא רוק ובלעו בלא כונה ואע"פ שאמרו מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואע"פ שאי אפשר שלא יהנה וכן מה שאמרו לענין ריח אפשר ולא מכוין שרי פירושם מפני שהנאת הכסות והריח אינה הנאה שיש בה ממש כחלבים ועריות: