מאירי על סנהדרין קכג

כבר ידעת שע"ז היא מאותן שזדונן במיתה בסקילה בהתראה וכרת בלא התראה ושגגתן בחטאת קבועה מי ששגג ועשה לה הרבה עבודות המחייבות בהעלם אחד כגון שזבח וקטר והשתחוה ונסך אם שגגתו בנעבד ר"ל שלא היה סבור שהיא ע"ז אלא אינדרוטא בעלמא ר"ל צלם העשוי לכבוד המלך אבל יודע הוא שעבודות אלו אסור לעשותן לע"ז או ששגג בכל כגון שלא היה יודע שאסור לעבוד ע"ז והוא הנקרא העלם זה וזה אינו חייב אלא אחת שכלן שגגה אחת היא אבל אם שגג בעבודות כלומר שיודע היה שזו ע"ז ושאסור לעבוד לה אלא שלא היה סבור שעבודות אלו אסורות חייב על כל אחת ואחת הואיל והעבודות חלוקות:

אף לענין שבת כל ששגג בשבת וכסבור שהוא חול אבל יודע שמלאכות אלו אסורות בשבת או שגג בכל והיה סבור שמותר לעשות מלאכה בשבת אינו חייב אלא אחת על כמה מלאכות וזהו הנה שהיא אחת אבל אם היה יודע שהוא שבת ושאסור לעשות בו מלאכה אבל סבור היה על מלאכות אלו שאינן מלאכה חייב על כל אחת ואחת כל זמן שהן מלאכות חלוקות הן אבות הן תולדות וזהו אחת שהיא הנה אבל מ"מ אם היה אב ותולדה או תולדות שלו אף בזו אינו חייב אלא אחת כמו שיתבאר במקומו:

הכותב שתי אותיות בשבת חייב בין שהיה דעתו לכתוב יותר בין שלא היה דעתו לכתוב יותר בין שיש לשתי אותיות אלו הוראה ר"ל שהן מלה אחת כגון דן ונח וכיוצא בו בין שאין להם שום הוראה ואין צריך בחיוב זה שיהו שתיהן תיבה אחת במקום אחר אלא באות אחד כפולה כגון שש תת גג חח וכיוצא באלו כמו שיתבאר במקומו:

זובח זה שכתבנו בענין ע"ז שהוא חייב לא סוף דבר בשגמר זביחתו אלא אפילו בשחט בה סימן אחד נתחייב שהרי יש כיוצא בו בפנים בחטאת העוף אא"כ גלה דעתו שבגמר זביחה הוא עובד כמו שביארנו במסכת חולין:

ע"ז ששברו מקל לפניה הרי זה כעין זביחה ונתחייב אפילו לא היתה עבודתה במקל כלל לא בשבירה ולא בצד אחר אבל אם זרקו מקל לפניה הואיל ואין עבודתה בכך אפילו היתה עבודתה באיזה ענין של מקל כגון להכות על התוף לפניה או לתתו בידה דרך שררה פטור שאין הזריקה מ"מ עבודתה ולא כעין פנים שהרי אינה זריקה המשתברת וכבר ביארנוה במסכת ע"ז: