מאירי על סנהדרין קטו

שש עריות אסורות לבני נח א' האם אפילו ילדתו בזנות שהרי מ"מ אמו היא ב' אשת אביו שנאמר יעזב איש את אביו ור"ל אשת אביו ומוזהר עליה אפילו לאחר מיתת אביו ג' אשת איש שנאמר ודבק באשתו ולא באשת חבירו ד' הזכור בין קטן בין גדול שנאמר באשתו ולא הזכור ה' הבהמה שנאמר והיו לבשר אחד כלומר ביאה במין הראוי להוליד משניהם בשר אחד יצא זיווגו עם בהמה חיה ועוף ו' אחותו מאמו אבל לא מצד אביו דקורבת אם יש להם ולא קורבת אב אלא באב לבד ר"ל לאיסור אשת אב שהרי נאמר אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה:

אין בן נח חייב בנערה המאורסה שלהם כלל ולא אפילו באשת איש אא"כ נבעלה לבעלה תחלה הא נכנסה לחופה ולא נבעלה פטור שנאמר בעולת בעל בעולת בעל יש להן מאורסה ונכנסה לחופה ולא נבעלה אין להן וכן אין להן חיוב אלא בביאה כדרכה וכן יראה לי שאינם חייבים בהעראה לבד ומ"מ אם בא בן נח על ארוסה או אשת איש שלנו שנכנסה לחופה ולא נבעלה דנין בה כדיננו לחייב אף שלא כדרכה ובהעראה ואף במיתתו דנין אותו כדיננו בארוסה בסקילה ובנכנסה לחופה ולא נבעלה בחנק אבל אם בא על אשת איש בעולה שלנו הואיל ודוגמתה בשלהם בסייף אף בזו בסייף כדין כל השבע מצות ואף בארוסה שלנו ובנכנסה לחופה שלנו דנין אותו שלא בהתראה ובעד אחד ובדיין אחד כשאר מיתות שלהם ואשת איש שלו הואיל וגירושין בכתב אין להם מאימתי התרתה משהוציאה מביתו ושלחה או שיצאה היא מרשותו והלכה לה על דעת שלא לחזור:

ממה שכתבנו למדת שבן נח מותר בבתו ואין צריך לומר באחות אביו ואחות אמו ושאר העריות ויש לפסוק שאסור מיהא בבתו שהאם והבת במדרגה אחת הן ונכללת היא עמה וכן יראה ממה שאמרו בסוגיא זו איכא דאמרי אמר רב הונא גוי אסור בבתו והלכה כאיכא דאמרי ואע"פ שיש לדון בה שכבר נדחה בגמ' אפשר שדרך דחיה הוא וסוגיא בעלמא:

גר שנתגייר כקטן שנולד הוא ואין לו קורבא כלל עם קרובות שהיו לו בגיותו כלל ואם נתגיירו קרובותיו מותר בכלן ומדברי סופרים לאסור לו שאר אם אבל לא שאר אב וכיצד דנין בדבר זה נשא בגיותו אחותו מן האם וכל שכן אמו יוציא אחותו מן האב וכל שכן אחות אביו מן האב וכן כל שאר עריות יקיים אחר שנשאן בגיותו ונתגיירו ומותר באשת אחיו מאביו אף אחר שנתגייר ובאשת אחי אביו ובאשת אביו ובאשת בנו ואפילו נשאת להם אחר שנתגיירו שלא אסרוהו אלא בשאר אם ואף בתו שנתגיירה מותרת לו וכן מותר באחות אמו מאביה ואסור לאחות אמו מאמה ובאשת אחיו מאמו שנשאת לו אחר שנתגייר אבל אם נשאת לו כשהוא גוי מותרת כמו שביארנו וכן אסור באחות אביו מאמו וכל אלו אף בגר שהורתו ולידתו בקדושה כן הואיל והקרובות נתגיירו שלא בקדושה ומ"מ במסכת יבמות יתבאר בשני אחים שהורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה שחייבים משום אשת אח לא נתגיירו הקרובות ובא עליהן אחר שנתגייר בעודן בגיותן הרי זה כבא על הנכרית נשא אשה ובתה אחר שנתגיירו או שתי אחיות מן האם מוציא אחת ומקיים אחת נשא גיורת ומתה מותר באמה או בבתה שלא גזרו בקורבתן אחר מיתה כלל ושתי אחיות מן האב שנתגיירו מותרות לו מעתה אינך צריך לומר שמותר הוא בכל השניות לו שנתגיירו כגון אם אמו וחברותיה וכבר הרחבנו בבאור שמועה זו יותר בתלמוד יבמות פרק נושאין: