מאירי על סנהדרין קה

כל חייבי מיתות שלא היו יכולים להמיתו במיתה הכתובה בו מצוה להמיתו בכל צד שהם יכולים להמיתו אלא שיש בזו הפרש בין רוצח לשאר חייבי מיתות שהרוצח אף על ידי כל אדם ושאר חייבי מיתות דוקא על ידי עדיו וכבר כתבנוה בפרק נגמר הדין:

המשנה החמישית והכונה בה להתחיל בביאור החלק השלישי בביאור הנסקלין כמה הם ועל אלו העבירות נסקלין ומנה אותם תחלה דרך כלל ואח"כ ביאר כל אחת מהן בפרט ואמר דרך כלל שכל הנסקלין שבתורה שמנה עשר ואלו הן הבא על האם ועל אשת אביו אע"פ שאינה אמו והבא על כלהו והבא על הזכור והרובע את הבהמה והאשה המביאה בהמה עליה והמגדף והעובד ע"ז ונותן מזרעו למולך שזהו דבר אחר בזולת ע"ז ואינו אלא חק לכמרי ע"ז והתורה החמירה עליו ובעל אוב ובעל ידעוני והמקלל אביו או אמו והמחלל את השבת והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה נמצאו כלן שמנה עשרה שקללת אב ואם נחשבות כאחת שבע מהן בביאות אסורות ושמונה מהן בעניני האמונות ושתים בהמראת אב ואם ואחת בשבת ואח"כ חזר בביאור כל אחת מהן בפרט ואמר שהבא על האם חייב שתים אחת משום אמו ואחת משום אשת אב ואפילו לאחר מיתת אב שחיוב אשת אב אף לאחר מיתה אב הוא ור' יהודה אומר אינו חייב אלא משום אם וכו' והלכה כתנא קמא ואע"פ שבמזיד מיהא אי אפשר להרגו אלא אחת למדנו מ"מ שבשוגג חייב עליה שתי חטאות שהרי כל העריות יש כרת בזדונן אם אין שם התראה ובתלמוד המערב פירשוה אף במזיד ולענין התראה שאם בא על אמו והתרו בו משום אשת אב ולא משום אמו נסקל:

ויש שואלין מפני מה לא אמר חייב שלש משום אם ומשום אשת אב ומשום אשת איש ותירצו שבוודאי כך הוא אלא שמאחר שחיוב אשת איש אינה אלא בחיי האב לא שנאה שהרי היה צריך לשנות בין בחיי האב בין לאחר מיתת האב ויש חולקין לומר שאין בה חיוב אשת איש ואין זה כלום:

הבא על אשת אב חייב שתים משום אשת אב ומשום אשת איש בין מן האירוסין ר"ל שנתקדשה לאביו ולא נשאה בין שנשאה שמשעת קידושין נעשית אשתו וחייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בנשואה או נערה המאורסה בנתקדשה אם היא נערה ומה שאמר בין בחיי האב בין במיתתו ענינו על שם אשת אב אבל שם אשת איש אחר מיתה אינו כלל:

הבא על כלתו חייב משום כלתו ומשום אשת איש בין מן האירוסין בין מן הנשואין על הדרך שביארנו באשת אב שהרי שני האיסורין באים כאחד וכן מה שאמר בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו פירושו על שם כלתו שאיסור אשת איש לאחר מיתת בעל אינו כלל ובגמ' שאלו לחייבו גם כן משום אשת בנו שהרי הזכירה הכתוב בלשון כלה ובלשון אשת בן והזכיר בה על שתי הלשונות דכתיב ערות כלתך לא תגלה וכו' אשת בנך היא לא תגלה ערותה וכו' ותירץ פתח הכתוב בכלתו וסיים באשת בנו לומר לך זו היא כלתו זו היא אשת בנו והכל שם אחד וכן הדין נותן שאי אפשר לכלתו אלא באשת בנו ולא באשת בנו אלא בכלתו אבל זו אפשר לאמו בלא אשת אב ולאשת אב בלא אמו ומתוך כך כל שהיא אם ואשת אב ראוי לחייבו בשתים:

זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

שמנה עשר נסקלין שביארנו במשנה יש מהן שהוזכרה סקילתן בפירוש בתורה ויש מהן שלא הוזכרה להדיא אלא שלמדוה מגזרה שוה והרי אני מצרף לך אזהרה שלהן ועונשיהן ביחד כדי שלא נצטרך להזכירן במפוזר:

האם - אם אינה אשת האב כגון שילדתו בזנות אזהרתה מדכ' ערות אמך לא תגלה. ואשת אב שאינה אמו מערות אשת אביך לא תגלה ואמו שהיא אשת אב מאיזה משני אלו ועונש שלהן איש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה וכו' דמיהם בם בין שהיא אמו בין שאינה אמו ואמו שאינה אשת אב מאמך היא לעשות אמו שאינה אשת אב כאמו שהיא אשת אב. כלתו - אזהרתה ערות כלתך לא תגלה. עונשה - ואיש אשר ישכב את כלתו וכו' דמיהם בם. הזכור - אזהרתו ואת זכר לא תשכב והנשכב נכלל במלת תשכב וקרי ביה תשכב מבנין נפעל. עונש - איש אשר ישכב את זכר וכו' דמיהם בם. הבהמה - אזהרתה ובכל בהמה לא תתן שכבתך ואף הנשכב בכלל שכבתך. עונש - ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת. האשה המביאה בהמה עליה אזהרתה ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה. עונש - ואשה אשר תקרב אל כל בהמה וכו' דמיהם בם. המגדף - אזהרתו אלהים לא תקלל עונש ונקב שם י"י רגום ירגמו וכו'. עבודה זרה - אזהרתה לא תעבדם. עונש - והוצאת את האיש וכו' אל שעריך וסקלתם וכו'. מולך - אזהרה ומזרעך לא תתן למולך ולא ימצא בך מעביר יתן מזרעו בנו ובתו באש. עונש - איש אשר יתן מזרעו למולך עם הארץ ירגמוהו באבן. אוב וידעוני - אזהרה אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. עונש - איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבן ירגמו אותם וכו'. שבת - אזהרה לא תעשה כל מלאכה. עונש - במקושש וירגמו אותו וכו'. מקלל אב ואם - אזהרה בכלל לא תקלל חרש. עונש - אביו ואמו קלל דמיו בו. נערה המאורסה - אזהרתה בכלל ואל אשת עמיתך לא תקרב. עונש - וסקלוה אנשי עירה. מסית - אזהרתו ממה שנאמר במסית ולא יוסיפו לעשות וכו'. עונש - וסקלתם באבנים. מדיח את הרבים - אזהרתו לא ישמע על פיך. עונשו - בכלל עונש המסית. מכשף - אזהרתו לא ימצא בך וכו' ומנחש ומכשף. עונש - מכשפה לא תחיה. בן סורר ומורה - אזהרתו ולא תאכלו על הדם שלא תאכל אכילה המביאה לידי שפיכות דמים. עונשו - ורגמוהו וכו'. אמו שאינה אשת אביו כגון שילדתו בזנות או שלא היו קדושין תופסין לאביו בה כגון שהיתה אצלו מחייבי כריתות או מיתות בית דין חייב עליה משום אמו ולא משום אשת אב ואזהרתו מערות אמך לא תגלה אבל אם היתה אשת אביו ומחייבי לאוין כגון ממזרת ונתינה וחברותיהן הואיל וקדושין תופסין לאביו בה הרי הוא חייב עליה גם כן משום אשת אב וכבר בארנו שחיוב אשת אב אף לאחר מיתה והוא הדין לנתגרשה אמו שילדתו בזנות ואח"כ נעשית אשתו של אביו ובא עליה יראה שאף זו חייב משום כלם ואע"פ שלא באו כאחד שהרי כולל הוא: