מאירי על ראש השנה מט

המשנה השביעית מעשה ובאו שנים ואמרו ראינוה שחרית במזרח וערבית במערב ואמרו עידי שקר הם וכשבאו ליבנה קבלם רבן גמליאל וכו' יש שפירשו שהעדים אמרו ראינוה שחרית במזרח פי' הישנה וערבית במערב ר"ל החדשה ואמרו עידי שקר הם שהדבר ידוע שהלבנה נכסית בכל חדש עשרים וארבע שעות קודם שתדבק בשמש ועשרים וארבע אחר שתדבק בשמש ומה שקבלם רבן גמליאל פי' בגמ' לדעת קצת מפרשים שפעמים שבא בארוכה ופעמים בא בקצרה כלומר שאפשר להראות שתיהן ביום אחד לפעמים בזמן שמהלכה מהיר ואינה מתכסית כל כך וחכמי התכונה מרחיקים דבר זה ואומרים שאי אפשר לעולם להראות שתיהן ביום אחד וכל שכן למי שמפרש על ראיות אלו ששתיהן על החדשה ועל דעתם יש לנו לפרש בריתא שהביאו בגמ' ר"ל פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה שלא על משנתנו היא סובבת אלא דבר אחר נכלל בה כמו שנבאר שלא נסכם רבן גמליאל לומר שיהא באפשר כן אף במהלך המהיר ומה שקבלם רבן גמליאל הוא מתוך שהעידו שראו את הלבנה ערבית ועל דבר זה הם באים להעיד ואם אמרו שראו את הישנה שחרית אין אנו קפדים בעדות זה שאין אני אחראין לראית הישנה כלל ואין לומר בה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה שאין כאן עדות אלא על החדשה והרי הוא כמי שיאמרו ראינו את החדשה ערבית וראינו אחריה ספינת ברזל פורחת באויר ואפילו למי שפי' שתיהן על החדשה אין אנו אחראין לראיית שחרית כלל וודאי באותה ראיית שחרית אנו דנין שעבים נתקשרו ונראה להם בהם דמות לבנה ואע"פ שאנו אומרים שכל שטעו אף בבדיקות עדותן בטלה דוקא בראיית ערבית ובחדשה ונראין הדברים שהיה רבן גמליאל יודע בחשבונו שראיית הערב היתה ראויה לפי החשבון ומה שכתבנו בפעמים בא בארוכה וכו' שהוא ענין אחר הוא שידוע במהלך הלבנה שבזמן שהיא בגלגל קטן הנקרא גלגל הקפה ומרכזו בעצם גלגל הסובב גלגל זה כשהיא בחצי העליון של גלגל זה והוא גובה הרום היא הולכת לפאת מערב בחלוף מהלך המרכז ומהלך החמה שהם ממערב למזרח ומתוך ששאר המהלכים מתנגדים למהלכו הוא מתאחר והוא הנקרא בספרי החכמים מהלך המתון וכשהיא בחצי הגלגל התחתון לפנים מגלגל הסובב היא הולכת לפאת מזרח במהלך המרכז ומהלך החמה ומתוך סיוע שאר המהלכים מהלך הירח ממהר והוא הנקרא בספרי החכמים מהלך המהיר ומ"מ תלמוד המערב מוכיח שבריתא זו על דברי המשנה סובבת והוא שאמרו שם מפני מה קבלם רבן גמליאל שכן מסורת בידו מאבותיו פעמים מהלך בארוכה ופעמים בקצרה ויש מי שפירש ראיית שחרית על שחרית שמאתמל כלומר ראינו הישנה יום עשרים ושמונה בשחרית והחדשה ערבית של שלשים ונמצאת נכסית שש ושלשים שעות ואע"פ שידוע שארבעים ושמנה שעות היא נכסית בין קודם הדבוק לאחר הדבוק אפשר לפעמים מתוך מהירות המהלך שלא תתכסה אלא שש ושלשים שעות וכן מצאתי לקצת חכמי התכונה.

זהו ביאור המשנה ומה שבא עליה בגמרא כך הוא.

אחר שביארנו שאין אנו נזקקים לראיית שחרית אפילו נראית הלבנה הישנה לחכמים גדולים ביום עשרים ותשעה אם ראו לפי חשבון שראויה היא ליראות בלילה ובאו עדים על כל זה ר"ל שראוה בליל שלשים מקדשין אותו ואין נזקקים לראיית השחרית כלל.

קבעו בית דין ראש חדש וקודם תשעה ועשרים וחצי ותשצ"ג חלקים נראתה הלבנה החדשה בליל שבעה ועשרים או בליל שמנה ועשרים אין מקדשין אותו שאין חדשה של לבנה פחותה מתשעה ועשרים יום וחצי ותשצ"ג חלקים וכן לא יתירה על שיעור זה ומתוך כך אין גורעין את החדש מתשעה ועשרים יום ולא מוסיפין עליו יתר על שלשים יום. אע"פ שראש חדש אסור בהספד אם נראתה הלבנה ולא נמלכו בית דין לקדשו אינו אסור בהספד מאי זה טעם שנמנעו לקדשו שאין ראש חדש לענין זה אלא יום הקבוע ראש חדש מפי בית דין או יום שלשים ואחד מאליו כל זמן שלא נתקדש יום שלשים.

המשנה השמינית ועוד באו שנים ואמרו ראינוה בזמנו ר"ל יום שלשים וקדשו את החדש על פיהם ובליל עבורו ר"ל ליל שלשים ואחד לא ראינוהו וקבלם רבן גמליאל ר"ל שהחזיק את החדש כמקודש כמו שהיה מפני שאין אנו נזקקין אלא לראיית ליל שלשים ור' דוסא חלק לומר שנתברר שקרותם של אלו שאי אפשר לנראה בזמנו שלא יראה בליל עבורו ואחר שנתברר שקרותם של אלו אין לנו בעדותם כלום ואמר לו ר' יהושע רואה אני את דבריך והחזיקו את החדש במעובר על כרחו של רבן גמליאל ושלח לו גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך וכו' ביום הכפורים שלך הלך ומצא ר' עקיבא מיצר פי' בגמ' הלך ר' עקיבא ומצא לר' יהושע מיצר ושאל לו מפני מה אתה מיצר אמר ראוי לו שיפול במטה שנים עשר חדש ואל יגזור עליו גזירה זו ואמר יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל בקבוע המועדות וראשי חדשים עשוי שלא בזמנו שנאמר אשר תקראו אותם קרי ביה אתם אפילו קראו שוגג או במזיד או מוטעה הכל לפי קדושו ומ"מ הלכה כרבן גמליאל אף לכתחלה שאין נזקקים אלא לראיית ליל שלשים וכן אמר לו ר' דוסא וכו' וכן בכל דור ודור כל שלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הם כבית דינו של משה רבינו ובגמ' אמרו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים שנאמר ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם אין לך שופט אלא שופט שבימיך נטל מקלו ומעותיו והלך לו לפניו וכשראהו רבן גמליאל עמד ונשקו על ראשו ואמר לו בא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקבל עליו דברי ובגמ' אמרו בנסח זה רבי שלמדני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליו גזרה ומקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים והקטנים נושאים קל וחומר בעצמם ונשמעים לגדולים.

ונשלם הפרק תהלה לאל.

ראוהו בית דין כונת הפרק לבאר עניני תקיעות שופר בראש השנה לבד מעט שנשאר לו לבאר מענין קדוש החדש ורוב הפרק יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר שהחדש בשלשה ושהוא מתקדש בראיית הבית דין על הדרך שהוא מתקדש בעדים אחרים ולבאר היאך הוא מתקדש על פי ראיית הבית דין ואם לא נתקדש ביום עדות הראייה היאך הוא דינו השני יתחיל בעניני הלכות שופר ויתחיל לבאר בגוף השופר והקול היוצא ממנו איזו תכונה ראויה בהכשרו ובאיזה דבר שבגופו יפסל השלישי לבאר בענין הכונה הצריכה בעניני התקיעות הן לשומע הן למשמיע הרביעי לבאר בענין מי מוציא את הרבים ידי חובת התקיעה זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם כמו שיתבאר: