מאירי על פסחים מד

דם קדשים אינו מכשיר שנאמר תשפכנו כמים הנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר ודם קדשים אינו נשפך שהרי מתקבל הוא בכלי אבל דם חולין נשפך ואפי' אותן הטעונים כסוי מ"מ נשפך הוא שהרי אינו מתקבל בכלי כדם קדשים:

כל שהוא מותר ואסור לאחר איסור הנכלל בתורה שלנו אסור לנו להזמין לו מאותו איסור אע"פ שהוא מותר לאותו הממציאו לו כגון יין לנזיר שאסור לנו להזמין לו כוס של יין שהרי אנו עוברים בזה משום לפני עור לא תתן מכשול ואין צריך לומר באיסור שהוא אסור לנו ג"כ ואף לבן נח אסור להושיט לו אבר מן החי הואיל ואף הוא אסור בו והוא איסור הנכלל באיסורין שלנו ודבר זה בשאי אפשר לו אלא בזה וכן יש בזה תנאים אחרים וכבר ביארנום בראשון של עבודה זרה:

הרבה מיני דמים הם שאינם עיקר איסור הדם לענין כרת אלא בלאו גרידא ואיזהו בעיקר הדין לחיוב כרת דם שהנשמה יוצאה בו והוא בהקזה כל שהדם מקלח הא השותת קודם שיתחיל לקלח או לאחר שפסק הקלוח אין בו איסור כרת אלא הרי הוא כדם האיברים לאחר שפירש שהוא בלאו וכבר ביארנו ענינים אלו במסכת חולין פרק כל הבשר:

שור הנסקל אסור בין באכילה בין בהנאה בין בשרו בין עורו ולא סוף דבר בשנסקל אלא אף משנגמר דינו ליסקל ושחטו כמו שהתבאר במקומו:

שור התם אינו משלם כופר ושמא תאמר לא ישלם כופר שלם בשהמית את האדם שהרי אינו משלם נזק שלם כשהזיק מ"מ ישלם חצי כופר במיתה הואיל ומשלם חצי נזק בנזקין ת"ל ובעל השור נקי נקי מחצי כופר ולא סוף דבר בשהשור נסקל שהרי אף הוא לא היה משתלם אלא מגופו אלא אף בשאינו נסקל כגון שהמית על פי עד אחד או על פי הבעלים ואין צריך לומר אם נגף אשה ויצאו ילדיה שפטור מדמי ולדות שהרי אף המועד פטור בהם כמו שביארנו ברביעי של קמא:

כל המיקל בכבודם של תלמידי חכמים ואינו ירא מעונש גחלתן הרי הוא בכלל פורקי עול יראת שמים דרך הערה אמרו את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים:

ערלה אסורה בהנאה והוא ששנינו ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה איסור הנאה מנין ר"ל שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר ת"ל ערלים לרבות את כולם ופי' דבר זה בצביעה כגון קליפי אגוזים שהם שומר לפרי וערלה נוהגת בו והדלקת הנר כגון שמן אבל עצים אין ערלה נוהגת בהם ואע"פ שאיסור הנאה בכל הנאה נאמר ומכיון שנאסר בהנאתו לא הוצרך להזכיר צביעה והדלקה בפי' שמא הייתי מיקל בצביעה מצד שאין בה הנאה לגוף אלא חזותא בעלמא ובהדלקת נר משום דמקלא קלי איסוריה ולימד שאף באלו הנאתם אסורה ואע"פ שבתנור שהסיקוהו בקליפי ערלה אמרו בשלה על גבי גחלים שהפת מותרת ומשום דמיקלא קלי איסורה בזו בשעה שאופה את הפת אין האיסור בעין משא"כ הכא שהרי יכול ליטול מן השמן שבנר בעוד שהוא דולק וליתן במקום אחר ומתוך כך ראוי לאסרו:

הנוטע לרבים בתוך שדהו כגון שנטעו על אם הדרך בשפת שדהו לצורך עוברי דרכים ועל דעת שיטלו ממנו חייב בערלה ויתבאר במקום אחר דדוקא בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ פטור והנוטע ברשות הרבים חייב בערלה: