מאירי על פסחים רמ

המשנה הששית והיא מענין החלק השלישי והשני והוא שאמר הפסח אחר חצות מטמא את הידים הפגול והנותר מטמא את הידים ברך ברכת הפסח פטר של זבח ושל זבח לא פטר של פסח דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו אמר הר"ם טומאת ידים עוד יתבארו משפטיהם במקומות רבים ממסכת טהרות והזבח הנזכר בכאן הוא חגיגת יום ארבעה עשר שקדם זכרו בפרק הששי ולשון התוספתא איזו ברכת הפסח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול פסח אי זו היא ברכת הזבח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול זבח והלכה כר' עקיבא:

אמר המאירי אמר שהפסח אחר חצות מטמא את הידים ומשנה זו באה לדעת ר' אלעזר בן עזריה שסובר שאכילת הפסח לא אמרו בה עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן העבירה ומ"מ שיעורו עד שיעלה עמוד השחר ומשם ואילך נעשה נותר ומטמא את הידים שהפגול והנותר גזרו עליהם שיטמאו את הידים בנותר משום עצלי כהונה שלא יתעצלו באכילתם ופגול משום חשדי כהונה שלא יפגלוהו להפסיד לבעלים ושיעור טומאה זו בכביצה כדין טומאת אוכלין ויש פוסקין בכזית כשיעור איסורו:

ברך ברכת הפסח פטר את של זבח וענין זה בזמן בית המקדש הוא שהיו שלמי חגיגה באים עם הפסח להיות אכילת הפסח על השובע כמו שביארנו ואחר שקדש וטבל בירקות וקרא הגדה וברך המוציא נוטל מצה ומרור כאחד ומברך על אכילת מצה ומרור ואם נטל כל אחד בפני עצמו מברך על כל אחד בפני עצמו ואח"כ מברך בחגיגה על אכילת הזבח ואוכל ממנה תחלה ואח"כ מברך על הפסח על אכילת הפסח ואוכל וחוזר לסעודתו עם בשר החגיגה ומשלים סעודתו בבשר הפסח כדי שתהא אכילתו על השובע ואמר עכשיו שברכת הפסח פוטרת של זבח ואם ברך תחלה על הפסח אינו צריך לברך על הזבח אבל של זבח לא פטר את הפסח ור' עקיבא אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו והלכה כר' עקיבא:

זה ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

קדשי קדשים אכילתם ליום ולילה אבל הפסח אינו נאכל אלא בלילה שנאמר בלילה הזה בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום ושמא תאמר הואיל והפסח קדשים קלים שהרי הבשר נאכל לבעלים יהא נאכל מיהא לשני לילות תלמוד לומר בלילה הזה ולא בלילה אחר:

מאחר שביארנו שהפסח דינו ליאכל עד שיעלה עמוד השחר ולא אמרו עד חצות אלא להרחיק אדם מן העבירה שלא יבא לידי נותר מצה מיהא אע"פ שזכר לפסח היא אפילו אכלה אחר חצות יצא ויש חולקין לפסוק כר' אלעזר בן עזריה לאיסור פסח אחר חצות מן התורה וא"כ אף במצה אחר חצות לא יצא והביאו ראיה ממה שסתם לנו במשנתנו כן ובראשון של ברכות ובזבחים פרק איזהו מקומן ומ"מ נראין הדברים לפסוק כר' עקיבא שחלק בה עמו בברייתא השנוייה כאן וכן במסכת מגילה סתמוה כר' עקיבא ומה לי חדא סתמא מה לי תרי סתמי ונוח לנו לילך אחר סתם משנה האמורה כר' עקיבא ואע"פ שסתמוה כאן כר' אלעזר והיה לנו לומר סתמא דדוכתא עדיף מ"מ כלל גדול אמרו הלכה כר' עקיבא מחברו: