מאירי על פסחים כג

וחקירות אלו התבאר במקומו עליהן שהן שבע באיזה שבוע של יובל באיזו שנה של שבוע באיזה חודש של שנה בכמה בחודש באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום ואלו נקראים חקירות שהזמה תלויה בהם וכל שאמר אחד מהם באחת מאלו איני יודע עדותן בטילה וצריך שתהא העדות עדות שאפשר להזימה מצד כל החקירות וא"ת בחקירת שעה מיהא היאך אפשר להזימה והלא כל שהם אומרים בשעה פלונית עמנו הייתם שמא בתחלת השעה היה המעשה וההזמה בסופה מ"מ אנו נותנין להם השעה וכל שאפשר לטעות עמה וצריך שיאמרו המזימים אותה שעה וכל שאפשר לטעות עמה עמנו הייתם ומ"מ כל שהשעות מתחלפות בין יום ללילה אין תולין בטעות שאין אדם טועה בין יום ללילה והוא הדין בין קודם הנץ החמה לאחר הנץ החמה כמו שביארנו ויש סוברים לומר שלא אמרו לתלות בטעות אלא בשיש הכחשה בין שניהם אבל כל ששניהם מכוונים לשעה אחת הזמתם אף משעה לחברתה ואין תולין בטעות ואין זה כלום שהרי בסנהדרין פרק בדיקה שאלו יחקרו בכמה בשעה והשיבו עליה בשלמא למאן דאמר אין אדם טועה כלום ניחא אלא למאן דאמר אדם טועה בשתי שעות הויא לה עדות שאין יכול להזימה אלמא שאף כשהם מכוונים עדותם לשעה אחת והוזמו משעה לחברתה תולין בטעות:

וכן שואלין מכירין אתם אותו כלומר אם הוא בעל דת או מעובדי האלילים וכן התריתם בו וכן במה הרגו בסיף או בארירן ואלו הן נקראות דרישות ואע"פ שאין הזמה תלויה בהם כל שיאמר בהם אחד מהם אינו יודע עדותן בטלה ויש בהם מין שלישי שנקרא בדיקות כגון שבדקוהו במלבושי ההורג או הנהרג כליו שחורים או כליו לבנים יום המעונן היה או יום צח היה ובאלו וכיוצא בהם שאין בהם עיקר לעדות ולמעשה כל שאמר אחד מהם איני יודע עדותן קיימת ואפי' שניהם אומרים כן אלא שמ"מ אם הכחישו הם עצמם בהם עדותן בטלה וכבר ביארנו דינים אלו בכל תנאיהם במקומם בחמישי של סנהדרין: