מאירי על פסחים קצט

ואח"כ נחלקו בהפסק אכילה למי שהתחיל בה בהיתר בערבי שבתות וערבי ימים טובים וזהו לר' יהודה מקודם תשע שעות לדעת ברייתא אחרונה הנזכרת בסוגיא או מקודם תשע ומחצה ולמעלה לראשונה ולר' יוסי מקודם שתחשך שלדעת ר' יהודה אף בהתחילו בהיתר צריך להפסיק כמו שאתה למד ממעשה של רבן גמליאל ור' יוסי ור' יהודה שאין ספק שבהיתר התחילו אחר שר' יהודה היה עמהם ונחלקו בה:

ואחר שפסקנו כר' יוסי בהתחלה אתה צריך לברר דין הפסקה לכל מי שהתחיל בערבי שבתות וימים טובים מקודם שתחשך שהוא שעת היתר לר' יוסי ואע"פ שגדולי הפוסקים כתבו בזו וערבי שבתות וערבי ימים טובים היכא דאתחיל בה מקמי תשע שעות ואמשיך ליה בסעודתיה עד דקדיש יומא קבלנו עליהם שטעות סופר היה וענינו מקודם שתחשך ואף גדולי המפרשים מעידים שמצאו בהלכות מדוייקות מקמי דקדיש יומא אלא שיש מפרשים בדבריהם שאע"פ שלא הוזכרו ערבי פסחים בהפסקה במחלקתם מ"מ חלוקים הם בענין זה בערבי פסחים כשאר ערבים כל שהתחיל בשעת היתר וכדאמרינן הלכה כר' יהודה בערב הפסח דאלמא חולק היה ר' יוסי אף עליה שלא להפסיק ומשום ערבי פסחים כתבו הם מקמי תשע שעות ואין נראה כן שאם כן לא היה להם לפרוט ערבי שבתות וערבי ימים טובים אלא לא דברו כאן כלל בערבי פסחים:

ונשוב לתורף הענין והוא שכל שהתחיל בערבי שבתות וערבי ימים טובים אף בהיתר אם לר' יהודה כשיעורו ואם לר' יוסי מקודם שתחשך ונמשך בסעודה וקדש היום לדעת ר' יהודה מפסיקין לגמרי ר"ל בברכת המזון ויתבאר למטה לדעתו שמקדש תחלה הואיל ולא גמר סעודתו נמצא שאינו שעת ברכת המזון והוא שעת קידוש ואח"כ מברך על מזונו בכוס אחר ואח"כ חוזר למזונו ומברך המוציא ומ"מ אינו מפסיק עד שיקדש היום וכמו שאמרו בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום הא קודם זמן זה אינו מפסיק ולדעת ר' יוסי אף לכשיקדש היום אין מפסיקין כלל הואיל והתחיל בהיתר אלא גומר סעודתו לגמרי ומברך על מזונו ואח"כ מקדש ואע"פ שאין קידוש אלא במקום סעודה הואיל ואכל קודם הקידוש וברשות מקום סעודה הוא וודאי כך הם חלוקים בערב הפסח אם התחיל בהיתר ר"ל קודם תשע שעות וע"ז אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה ובא שמואל ואמר שבזו אין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש ר"ל שמפסיק מלאכול ואינו מברך ברהמ"ז אלא שפורס מפה להיכר הפסקת אכילה לכבוד שבת ומקדש ואח"כ חוזר לסעודה:

ויש מי שכתב בקידוש זה שאין מברך עליו בורא פרי הגפן שאותה של מזון פוטרו וכן היא בתלמוד המערב ויש מתמיהין בו דמשתא וברוכי לא אפשר והאיך ישתה ממנו ואף לדעת האומר שאין הגדה הפסק בזו מפני שיכול לשתות בתוכה משא"כ בקידוש ולדעת גדולי הפוסקים כשיחזור לסעודתו מברך המוציא אע"פ שלא ברך ברהמ"ז שמאחר שע"כ הוא מפסיק בקידוש שהרי נאסרה עליו אכילה בלא קידוש הפסק גמור הוא דהא משתא וברוכי כי הדדי לא אפשר ואין אומרין בו לקבעיה הדר ואע"פ שנמצאת ברהמ"ז אחת עולה לשתים של המוציא כבר מצינו שהיא עולה לאכילת הפת שטעון המוציא ולאכילת דברים הבאים בתוך הסעודה הטעונים בורא מיני מזונות וכן בנמלך שמברך בתחילה על כל דבר ודבר ואפי' בפת וכמו שאמרו בפ' כל הבשר ק"ז ב' שהשמש מברך על כל כוס וכוס ועל כל פרוסה וודאי נראה שאין מברך לבסוף לא ברכת שלש לפת ולא מעין שלש ליין אלא פעם אחת וכן אמרו למטה כיון דאמריתו הבו נברך אתסר לכו למישתי כלומר בלא ברכת היין ואינו צריך משום כך מעין שלש על מה ששתה כבר ואע"פ שבשנוי מקום אמרו למטה כשהוא יוצא טעון ברכה למפרע וכו' התם הפסק גמור הוא או שמא מחשש שמא לא יחזור למקומו וצריך שיברך במקום שאכל וכן ראיה שהרי ברכת המוציא עצמה אם הפסיק מקודם שיטעום כלום חוזר ומברך המוציא ויש חולקים להיתר בלא המוציא דלקיבעיה הדר ואין נראה כן:

ומ"מ למדנו לענין פסק שכל שהתחיל בהיתר וקדש עליו היום פורס מפה ומקדש וחוזר לסעודה אם בהמוציא אם בלא המוציא מר כדאית לי' ומר כדאית לי' אלא שהדברים נראים דוקא בהמוציא ואם גמר סעודתו בקדושת היום מברך על המזון ואח"כ מקדש ופי' בתוספתא בחמישי של ברכות שמזכיר של שבת בברהמ"ז אע"פ שלא קדש ולא סעד בשבת הואיל ומ"מ בשעה שברך שבת הוא:

ועדיין אתה צריך ללמוד אם ערב הפסח בדין זה אם לאו שלא הוזכרה מחלוקת זו אלא בערבי שבתות וימים טובים ואע"פ שבערב הפסח נחלקו מדפסק ר' יוחנן כר' יהודה בערב הפסח ולהפסקה לא נתברר בשמואל שפסקה בפריסת מפה אם אמרה אף בערב הפסח ודלא כר' יוחנן או שמא לא אמרה אלא בערבי שבתות וימים טובים ותדע שגדולי המפרשים סוברים שבערבי פסחים אע"פ שהתחיל בהיתר ר"ל מקודם תשע שעות צריך להפסיק שהרי מ"מ אין לדחות לגמרי מה שאמרו בסוגיא זו אמר ר' יוסי ב"ר חנינא הלכה כר' יהודה בערב הפסח וכר' יוסי בשאר ערבים ופרשנוה לענין הפסקה אלמא שבערב הפסח מיהא מפסיק לגמרי ומכיון שאתה מפריש בין ערב הפסח לערבי ימים טובים אף לענין הפסקה ואתה צריך לפרשה מפני חיבת מצה אי אתה יכול לומר יפסיק לכשיקדש היום כשאר ערבי שבתות וימים טובים שא"כ מה הועילה חיבת מצה אלא מכיון שהגיעה שעת האיסור צריך להפסיק וזהו דעת גדולי המפרשים והוא הנכון לדעתי ואף דעת גדולי הפוסקים נראה כן שכתבו בתחלת סוגיא זו וערבי שבתות וערבי ימים טובים היכא דאתחיל וכו' אלמא דוקא [ערבי] שבתות וערבי ימים טובים ואע"פ שכתבו בה מקמי תשע שעות ט"ס הוא כמו שכתבנו:

ומ"מ הרבה חולקים לומר שאף בערב הפסח אין מפסיקין עד שיקדש היום שהרי לר' יהודה ע"ש וע"פ שוים הם לאיסור התחלה מתשע שעות ולמעלה ואעפ"כ בערבי שבתות וערבי ימים טובים אם התחיל בהיתר אינו מפסיק עד שיקדש היום וכדתניא בני חבורה שהיו מסובים וקדש עליהם היום וא"כ אף לר' יוסי הדין כן בערבי פסחים שלא להפסיק כלל אלא גומר סעודתו ומברך ומקדש ועושה סדרו ואע"פ שאין עוד ארבעה כוסות שהרי אין כאן עוד ברהמ"ז אפשר שברהמ"ז זו עולה לו או שמא אחר ברהמ"ז חוזר לכסדרן לקדש ולברך המוציא ועל אכילת מצה וברכת המזון ושמואל שפסקה בפריסת מפה אף בפסח כן והלך לו מה שפסק ר' יוחנן כר' יהודה בערב הפסח ונשאר פסקו של שמואל אף בערב הפסח ומותר לאכול עד שיקדש היום ואח"כ פורס מפה ומקדש ועושה סדרו שאין הפסקתו מועלת למצה יותר מפריסת מפה ולא עוד אלא שהרבה מפרשים פרשוה אף בהתחיל באיסור אלא שנראה שכל שהתחיל באיסור כגון ערב הפסח מתשע שעות ולמעלה ודאי צריך להפסיק אלא שאינו צריך להפסיק אף בזו עד שיקדש היום הא משקדש היום צריך להפסיק ואין צריך לומר שמשקדש היום אסור לו להתחיל עד שיקדש וזהו שאמרו ושוין שאין מביאין משחשיכה את השלחן אא"כ קדש והבאת השלחן ענינו התחלת אכילה ואמר שאין מתחילין לאכול עד שיקדש ואף בזו אמרו שאם הביא והתחיל אע"פ שעבר הואיל ושעת קידוש הוא פורס מפה ומקדש ויש מפרשים שבזו הואיל ובאיסור גמור התחיל מפסיק לגמרי ומפרשים בה ואם הביא מבעו"י לכשיקדש היום פורס מפה ומקדש ואף גדולי המפרשים כתבוה כן ואין נראה לי שאחר ששעת קידוש הוא מה הועלנו בין הפסקה גמורה לפריסת מפה ומ"מ בערב הפסח מיהא יש אומרין מאחר ששעת איסורו מתשע שעות ולמעלה שנמצא שהות ביום והפסקתו מועלת לתאבונו י"ל שיפסיק לגמרי:

וי"מ שמועה זו ר"ל ושוין שאין מביאים את השלחן אא"כ קדש בערב הפסח והם גורסים אא"כ קדש היום וענינו שאין מביאין את השלחן ר"ל התחלת אכילה מבעו"י ומתשע שעות ולמעלה עד שיקדש היום ואם הביא פורס מפה ומקדש ונמשכים לשיטתם שפירשו שאף בערב הפסח אינו מפסיק כלל ומ"מ דוקא בהביא מקודם תשע כמו שביארנו וכן י"מ שכל שהתחיל באיסור פוסק מיד הא כל שמתחיל בהיתר על דעת לגמור בהיתר ונמשך אינו מפסיק אלא לכשיקדש היום פורס מפה ובשאלתות פרשו הבאת שלחן שבשמועה זו ר"ל ושוין שאין מביאין את השלחן שלא על התחלת אכילה נאמר אלא על הבאת השלחן ממש וסדורו ועריכתו ובכל ערבי ימים טובים ואמר שאין עורכין אותו עד שיקדש היום שלא יראה כרוצה לאכול מבעוד יום וכמי שאינו מסדר לשבת ואם ערכו פורס מפה ומקדש בעוד שהמפה פרוסה וכן המנהג אלא שעיקר הסוגיא אינו מוכחת כן שהרי אמרו עלי' שהיא שנויה לדעת שמואל ולפי' זה אין לה עסק עם דבריו של שמואל כלל ופריסת מפה שנהגו עכשיו אין לה שורש לענין הלכה אלא שיש רומזים בה למה שאמרו במדרש שהמן כשהי' יורד הי' עליו טל מלמעלה וטל מלמטה ואחר שנתחייבו בלחם משנה זכר למן נהגו בה להניחה בין שתי מפות: