מאירי על פסחים קצ

פסח שני אינו דוחה את הטומאה והרי צבור אינו נדחה לפסח שני ואפי' היו רובם זבים שאי אפשר להם בראשון אינן עושין אף השני והיחיד אין טומאה נדחית מפניו לעולם ואם טמא אף בשני הופקעה מצותו:

כבר ביארנו שהזבים והזבות אין אוכלין אף בפסח הבא בטומאה אלא שאם אכלו פטורים מן הכרת ואפי' אכלו אימוריהן בטומאה פטורין מחובת קדשים הנאכלין בטומאה ומ"מ על הביאה חייבין כרת וצבור שרובן טמאי מת עצמן הואיל והותרה להם כניסה בעזרה אם דחקו ונכנסו להיכל פטורים אע"פ שלא הותרו אלא לעזרה: