מאירי על פסחים קכב

זה שביארנו בחומר זריקה שאין הפגול קבוע אלא בה ביאור הענין הוא במה שכבר ידעת שאם חשב מארבע עבודות לחוץ לזמנו הוא פגול וחייבין עליו כרת שלא נאמר כן אלא בתנאי שכל עבודות הבאות אחריה יהו באותה כונה בעצמה או בשתיקה או במחשבת כשרות אבל אם חישב באחת מן העבודות שאחריה מחשבת פסול אחד מן הפסולין שאינן מפגלין לחייב כרת אלא שפוסלים כגון לאכול חוץ למקומו נפקע ממנה שם פגול בצירוף אותה מחשבה ואין חלוק בין קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום ובין קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן וזהו שאמרו בזבחים הרצאה כתיבה בפיגול דכתי' לא ירצה והרצאה כתיבה בקרבן כשר דכתיב ונרצה לו מה הרצאה דכתיבא בקרבן כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פגול לחייב כרת אינה עד שיקרבו כל מתיריו בלא עירוב מחשבת פסול אחר שאינו מפגל ונמצא שאין הפגול קובע לגמרי אלא בזריקה שהוא סוף העבודות שכל שפגל לפני זריקה הוא בספק עירוב מחשבת פסול אחר בעבודה שאחריה שיפקיע שם פגול ממנו וכן יתבאר בסוף הסוגיא שאין פגול בחצי מתיר אלא בכל המתיר ר"ל שאם חשב במנחה בשעת הקומץ לאכול שיריה חוץ לזמנן ולא חשב כן בשעת לקוט הלבונה פסול אבל אינה פגול עד שחישב מחשבת הזמן בכל המתיר שהוא הקומץ והלבונה הן בזו אחר זו בשעת קמיצת הקומץ ובשעת לקוט לבונה או על שניהם כאחד בשעת נתינתם בכלי או בשעת הולכתם או בשעת זריקתן: