מאירי על פסחים קיט
Meiri on Pesachim 119 · מאירי על פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →זה שביארנו במשנתנו שמחשבות שבשתי עבודות אחת של הכשר ואחת של פסול אין לומר תפוס לשון ראשון בתוספות הקשו בה ממה שאמרו בשני של זבחים השוחט את הזבח על מנת לאכול כזית חוץ לזמנו ועל מנת לאכול כזית חוץ למקומו פסול ואין בו כרת כלומר אחר שנתערבה מחשבת מקום שאין בה כרת במחשבת זמן שיש בה כרת ור' יהודה אומר אם מחשבת זמן קדמה פגול וחייב כרת ואם מחשבת מקום קדמה פסול ואין בו כרת וודאי טעמו של ר' יהודה משום תפוס לשון ראשון וחכמים אין סוברים כן ואמרו עליה בגמ' מחלוקת בשתי עבודות כגון ששחט על מנת לאכול חוץ לזמנו וקבל על מנת לאכול חוץ למקומו שלדעת ר' יהודה תפוס לשון ראשון ולרבנן אף בגמר דבריו אדם מתפיס ונתערבו המחשבות אבל בעבודה אחת כגון ששחט על מנה לאכול כזית חוץ למקומו וכזית חוץ לזמנו למקומו דברי הכל נתערבו המחשבות ואין בו כרת ור' יוחנן אמר אף בעבודה אחת מחלוקת אלמא שלדעת האומר תפוס לשון ראשון אף בשתי עבודות הוא נאמר ועיקר הדברים שבזו לא נגעו בה מדין תפוס לשון ראשון אלא מצד עירוב מחשבות שלדעת ר' יהודה כל שמחשבת זמן קדמה כבר נתחייב כרת ואין מחשבת מקום שאחריה מפקיעתו אבל כשקדמה מחשבת מקום שלא נתחייב כרת כשבאה אחריה מחשבת זמן לא מצאה מקום לחול שכבר נתערבה עמה מחשבת מקום ולרבנן הואיל וקרבן אחד הוא עירוב מחשבות הוא והלכה כחכמים בין בעבודה אחת בין בשתי עבודות אבל כל שעיקרו מדין תפוס לשון ראשון אין לה מקום בשתי עבודות: