מאירי על נדה צ

המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק הרביעי והוא שאמר בת אחת עשרה שנה ויום אחד וכו' פירוש כבר ידעת שהאשה נעשת גדולה כשהשלימה שתים עשרה ויום אחד והביאה שתי שערות והאיש נעשה גדול כשהשלים שלשה עשרה ויום אחד והביא שתי שערות וקודם זמן זה הרי הן קטן וקטנה אפילו הביאו שתי שערות שכל שערות שבתוך הזמן אינן אלא שומא וכן אם השלימו זמן זה ולא הביאו שתי שערות עדיין הם קטנים עד שיתברר שהיא אילונית או שהוא סריס על הדרך שיתברר למטה ודברים אלו כלן לענין עונשים אבל לענין נדרים התורה אמרה ואיש כי יפליא לומר שאף מופלא סמוך לאיש נדרו נדר והקדשו הקדש על צדדין ידועין ונתחלק ענין זה לשלשה חלקים ואמצעי שבהן נקרא עונת נדרים לדעתנו והיא אותה שנה שבהשלמתה ובהתחלת האחרת הם נעשין גדולים וזו היא שנת שלש עשרה לתינוק ושנת שתים עשרה לתינוקת ועל שנה זו הוא אומר במשנה זו שכל אותה שנה ר"ל שתים עשרה לתינוקת ושלש עשרה לתינוק נדריהן נבדקין וכל שיודעין להפלות ר"ל שיודעין לשם מי נדרו נדריהם נדר והקדשם הקדש ואם לא ידעו אין נדריהם כלום וזהו מופלא סמוך לאיש כלומר שיודעין למי נדרו אלא שאינו איש גמור עדיין ואעפ"כ נדרו נדר ואמר על שנה זו שבודקין בכל השנה ר"ל שאפילו בדקנו בתחלתה כל שלשים יום ולא ידעו ואח"כ נדרו אין אומרין כבר נבדקו ואינן יודעין שמא למדו וידעו וכן בהפך אפילו נמצאו יודעין בתחלת השנה וידעו ונתקיים נדרם ואח"כ נדרו אין מקיימין אותן אלא אחר בדיקה ויש חולקין בזו אלא שגדולי המחברים כתבוה כדברינו ונראה לי הטעם מפני שמא כשבדקנום וידעו מקרה הוא שהיה ושנה זו אין הבאת שתי שערות מעלה או מוריד בה כלל אלא כל שיודעין אף בלא הביאו שערות כן וכל שאין יודעין אף בהביאו שתי שערות אינן כלום ויש מצריכין הבאת שתי שערות עם הידיעה ואין דבריהם נראין קודם הזמן הזה אפילו ראינו בהם חריפות שנראה ממנו שהם יודעים להפלות או אפילו אמרו לפנינו לשם מי נדרו אינו כלום ואפילו הביאו שתי שערות לאחר זמן זה והוא כשהשלימו שתים עשרה ויום אחד לתינוקת ושלש עשרה ויום אחד לתינוק אפילו אינם יודעים להפלות ר"ל שלא ידעו למי נדרו נדריהן נדר והקדשם הקדש וכתבו בה גדולי המחברים אפילו לא הביאו שתי שערות ולא עוד אלא שהן קורין שנה זו עונת נדרים ומופלא סמוך לאיש פירושו לדעתם שהשלימו זמנם אלא שלא הביאו שתי שערות ובזו מיהא אין הדברים שהרי אין כאן מופלא וי"מ דוקא בהבאת שתי שערות ואחר שהוא איש גמור אין צורך למופלא הא כל שלא הביאו שתי שערות עדיין הן נבדקים וכן נראה מפירושי גדולי הרבנים בסוגיית הגמרא ואף גדולי המחברים כתבוה כן בפירושי המשנה ולא חששו לסתירת דבריהם או שלא הרגישו ואף שם פירשו עונת נדרים שנת שתים עשרה לתינוקת ושנת שלש עשרה לתינוק כמו שכתבנו לשיטתנו וכן עקר:

זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

בסוגיא זו שאלו על שנה זו שהוא זמן האמצעי והוא כל שנת שתים עשרה לתינוקת וכל שנת שלש עשרה לתינוק מה דינה לענין עונשין ופירשו בה גדולי הרבנים אם אכלו חלב ודם וכגון שהביאו שתי שערות שאלו לא הביאו שתי שערות אף לאחר הזמן אינו בר עונשין אלא שהביאו שתי שערות והעלו בה שאינם בני עונשין כלל בתוך זמן כלפני זמן וודאי שומא נינהו כמו שיתבאר למטה וי"מ אותה לענין הנדרים עצמן וביודע להפלות כלומר אחר שנדרם נדר אם עבר עליו אם לוקה בו משום בל יחל ומתוך כך מפרשין אותה אף בלא שתי שערות ועקר הדברים שלענין עונש אע"פ שנדרם נדר לא נסתפק בו אלא בהבאת שתי שערות וכל לענין עונש נדרים ושאר דברים שוים בה ודרך סתם שאל בשערות של תוך הפרק אם עושין אותו גדול אם לאו והעלו בה שאינו גדול לענין עונש לא ללקות על נדרו ולא לדבר אחר עד שיהא גדול לגמרי בהשלמת זמן ובהבאת שתי שערות הא מ"מ כל שנדרו נדר אם הקדיש הוא ואכלו אחרים אותם האחרים לוקים שמופלא סמוך לאיש נדרו נדר מן התורה כמו שיתבאר למטה:

ולענין ביאור סוגיא נחלקו בה בסוגיא זו רב ור' חנינא לדעת אחת ור' יוחנן ור' יהושע לדעת אחרת שלדעת רב ור' חנינא תוך זמן כלפני זמן שלא ליענש עליו כמו שביארנו במשנתנו ולדעת ר' יוחנן ור' יהושע הרי היא כלאחר זמן ליענש עליו בהבאת שתי שערות אם בשאר עבירות ואף בשאין יודעין בטיב עבירות שהרי שאר עבירות אין תלויות בהפלאה אם בנדרים ביודע להפלות שהרי אין נדרם נדר אלא בכך אלא שי"מ אותה אף באין יודע להפלות מפני שלדעתם נעשין הם גדולים לכל דבר ואע"פ שגדולי קדמונינו כתבוה כן אין נראה לי שהרי בפירוש אמרו אי לענין נדרים לאו כלפני זמן ולאו כלאחר זמן הוא אלא לענין עונשין אלמא כל שאין יודע להפלות אין נדרו נדר כלל ואם נדר אין כאן עונש נדר מהיכן והביאו דרך סימן וזאת לפנים כלומר שר' חנינא שהוא לשון נקבה ר"ל לשון חנינה במלת וזאת ורב ששתי אותיות שלו מובלעות במלת בישראל הם אומרים לפני הפרק הרמוז במלת לפנים והקשה לר' יוחנן ממה שאמרו במשנתנו אחר הזמן הזה אע"פ שאמרו אין אנו יודעים לשם מי נדרנו נדרם נדר וקא סלקא דעתין דמשנה יתירא קא דייק שמאחר ששנה בת שתים עשרה ויום אחד נדריה קיימין לא הוצרך לאמרה אלא שראה ללמד ולדקדק ממנה דוקא אחר הזמן הזה הא תוך זמן כלפני זמן ואם אינו ענין לענין נדרים דהא בנדרים לאו כלפני זמן ולאו כלאחר זמן הוא ענין לעונשין הא של שאר עבירות הן ליענש במלקות על נדרו אם יודע להפלות ובהבאת שתי שערות לשטתנו ואותביה רבא דאדרבא נדיק מרישא וכו' ולדבריו קא מקשי דהא רבא סבירא ליה תוך זמן הפרק כלפני הפרק אלא דלדבריו קאמר ומ"מ השיבו דלאו ממשנה יתירא קא דייק דהא מצריך צריכא כדאיתא בסוגייא דלעיל אלא מגופה דמתניתין דהאי אחר זמן דקאמר היכי דמי אי בלא איתי שתי שערות קטן הוא ואחר שאין יודע להפלות אמאי נדרו נדר אלא דאייתי שתי שערות וטעמא דלאחר זמן הוא דלא בעינן הפלאה משום דהואיל והשלים שניו והביא סימניו גדול הוא תוך זמן אע"ג דאיתי שתי שערות בעינן הפלאה דהא לאו גדול הוא ובעינן איש גמור בלא הפלאה או מופלא סמוך לאיש וממילא שמעינן דתוך הפרק אף בהבאת שתי שערות לאו גדול הוא ומאחר שאינו גדול אינו בר עונשין ועוד הקשו ממה שאמרו כי יפליא איש מה תלמוד לרבות בן שלש עשרה שאע"פ שאין יודע להפלות נדרו נדר ר"ל אחר שהשלים שניו והיכי דמי אי דלא איתי שתי שערות קטן הוא והוה ליה בתוך זמן למיבעי מיהא הפלאה אלא דאיתי ומאחר שהוא גדול בכל ענין לא בעינן הפלאה הא תוך זמן אע"ג דאייתי שתי שערות בעינן הפלאה דלאו גדול הוא ואיתותב ר' יוחנן ונשארנו על מה שפסקנו תוך הפרק כלפני הפרק:

ומ"מ נשאר לנו בה דבר אחר לענין פסק והוא שהקשו רבים דהא ר' שמעון ור' יהודה נחלקו בה בפרק סימן וקא סבר ר' יהודה תוך הפרק כלאחר הפרק ור' שמעון ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואנו סוברין שתוך הפרק ולאחר הפרק הוא הוא ענין תוך זמן ולאחר זמן וכן פירשוה שם גדולי הרבנים עד שתירצו בה שאין למדין מן הכללות ומ"מ אחרוני הרבנים תירצו שתוך זמן הוא כל שנת שתים עשרה לנקבה וכל שנת שלש עשרה לזכר ואף ר' יהודה סובר בה תוך זמן כלפני זמן ותוך הפרק הוא אותו יום שלאחר שתים עשרה לנקבה ושלאחר שלש עשרה לזכר שהוא יום ההשלמה ועליו אמר ר' יהודה שהוא כלאחר הפרק שמקצת היום ככולו ואפשר שבזו הלכה כדבריו:

זהו ביאור השמועה כהוגן והרבה מפרשים גדרו דרכיה בדברים שאין להם ענין כלל ואל תחוש להם ואח"כ היו סוברים להביאה בכלל מחלקת תנאים ממה שאמרו בן תשע שנים ויום אחד שהביא שתי שערות שומא ר"ל אע"פ שביאתו ביאה וזו אין בה מחלוקת אבל מבן תשע שנים ויום אחד עד שלש עשרה ויום אחד שומא לתנא קמא ולר' יוסי בר' יהודה סימן ובן שלש עשרה ויום אחד דברי הכל סימן וקאמר הא גופא קשיא אמרת מבן תשע עד שלש עשרה שומא הא שנת שלש עשרה עצמה סימן הא תוך הפרק כלפני הפרק ותירץ בה דכלי עלמא תוך הפרק כלפני הפרק אלא דהא בתינוק והא בתינוקת אי נמי הא ר' שמעון בן אלעזר שמחליף שיעור זמן תינוק לתינוקת ושל תינוקת לתינוק ולגופא דשמעתא מיהא פירש ר' כרוספדאי לדעת ר' יוסי דוקא בעודן בו וביאור הדברים שאע"פ שר' יוסי אומר דמבן תשע ויום אחד ולמעלה סימן לאו למימרא שיהא גדול בכך שהרי לא נחלקו אלא בתוך הפרק אלא אין מחלקתם אלא בשאותן השערות עודן בו משנעשה גדול חכמים סוברים שאין שערות סימן אלא אותן שבאו לאחר שנעשה גדול הא אותן שהביא קודם לכן שומא נינהו ואפילו עודן בו אינו נעשה גדול בהן ולר' יוסי בר' יהודה אפילו נולדו קודם זמן גדלות הואיל ונולדו משנראו לביאה נעשה בהם גדול לכשישלים שנותיו ועודן בו ויראה כן לדעתו בתינוקת מבת שלש ויום אחד ולמעלה אלא שמ"מ הלכה כחכמים ואין שערות סימן אלא אותן שנולדו משהגיעו לכלל שנותיהם אבל כל שנולדו קודם שהגיעו לכלל שנותיהם אפילו עודן בו כשהשלימו שנותיהם אינן כלום ומ"מ יתברר למטה שדברים אלו דוקא כשנבדקו תוך זמן ונראו שערות אלו בהם שהם שומא אבל מן הסתם ר"ל שלא נבדקו תוך זמן ואחר שהגיעו לכלל שנותיהם נבדקו ונמצאו שם שתי שערות מחזיקין אותן בסימנין ואין חוששין להו שמא תוך זמן אפילו היתה צורתם מוכחת עליהן בכך: