מאירי על נדה מט

הלוקח בהמה מן הגוי ואין ידוע אם בכרה אם לאו וילדה אצלו אפילו קטנה אין זה בכור ודאי שאע"פ שאינה גדולה בכדי עבור אם דקה היא שמא הפילה טרוף כלומר שמתוך קטנותה נוצר הולד תחלת יצירה בלא היכר צורה ונמוח ונקרא טרוף על שם שהוא זב ממנה ומטנפה ואם בגסה שמא הפילה שיליא וסימן ולד בדקה טנוף וסימן ולד בגסה שליא:

ולענין ביאור זה שאמרו ובאשה שפיר ושליא פירושו שפיר או שיליא ומה שאמר אי אמרת בשלמא בצלול מחלוקת פירושו ומקרא איתרבי כדכתוב כתנות עור מלמד שאין עושין לאדם עור אא"כ נוצר ובעור תליא מילתא אשה דרבי בה קרא פטר בה שפיר וכו' אלא אי אמרת בעכור מחלקת ולא מקרא איתרבי אלא מסברא מאי שנא וכו':

ולענין פסק מיהא שפיר או שליא שאמרו שהוא סימן לאשה ליפטר הבא אחריו מדין בכור פירושו בשפיר או שיליא שאמו טמאה לידה בהם כמו שהתבאר:

אע"פ שביארנו בשפיר שאפילו צלול חוששין לו אם היה צלול כל כך עד שאם ימתחו לו שער מצד זה יראה מצד האחר אין חוששין לו כלל:

בכור אדם אין בו קדושה אלא שיש בו ממון לכהן והוא שאמר כאן בספק ממונא לקולא אבל בכור בהמה קדוש ואסור בגזה ועבודה כמו שביארנו בכמה מקומות:

שפיר מרוקם שכתבנו התחלת ענינו שהרקום ניכר כך הוא תחלת ברייתו כראשון והוא מין ארבה הקרוי סלעם ויש גורסין מראשו ואינו כן שהרי באחרון של סוטה מ"ה ב' אמרו מטבורו ואף הוא לא בא ללמד מהיכן תחלת ברייתו אלא לשיעורו שיהא הקרום נכר מעט ואמר שבשעה זו הוא כראשון וגויתו ר"ל האמה אם הוא זכר בליטה מועדת כעדשה פיו מתוח כחוט השערה שתי עיניו כשני טפין של זבוב ר"ל כשני עיני זבוב ומקורבות זו לזו ואם היתה נקבה מדת מקומה כשעורה באורך וכסדק השעורה ואין לו עדיין חתוך ידים ורגלים אלא ששתי זרועותיו כשני חוטין של זהורית של שתי ושתי ירכותיו כשני חוטין של זהורית של ערב שהוא גס מעט יותר מן השתי וכשבאין לבדקו שצריכין תחלה לצחצחו אין עושין כן במים מפני שמתוך שהן עזות טורדין אותו ר"ל ממחין בצורתו אלא בשמן שהוא רך ומצחצחו בנחת ומעיינין בו בחמה וכשבודקין בו לידע אם זכר אם נקבה מתוך שאין שם בליטה או סדק נכרין לעין מביא קיסם שראשו חלק ומנענעו באותו מקום ממטה למעלה או מלמעלה למטה באורך ואם הוא מתעכב כלל בידוע שהוא זכר ומתעכב בבליטה שנוגעת בה ואם לאו בידוע שהוא נקבה הא מן הצדדין ודרך רוחב אין העכוב ראיה לזכר שאף זו כותלי בית הרחם מעמידין אותו ובזכר שמא חוט של ביצים הוא שמעמידו ואע"פ שכשנכר לעין אמרו ביצים כותיהו לא ידיעי וכו' לענין משמוש מיהא אפשר שהוא כן: