מאירי על נדה כג

כבר ביארנו במשנתנו שלא הצריכו לאשה בדיקה בשעת תשמיש אלא לטהרות או אף לביתה לאשה שעסוקה בטהרות מתוך שהיא צריכה בדיקה לטהרות לאחר תשמיש צריכה בדיקה לביתה לפני תשמיש אבל אם אינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה לבעלה כלל וא"כ בזמן הזה שאין טהרות משמשת כדרכה ואינה צריכה בדיקה לא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש עד שתהא סמוך לוסתה שנאסרה אותה עונה לפניה ואם בדקה בשעת הוסת ולא ראתה נאסרה אותה עונה לאחריה ומשם ואילך אם בדקה ומצאה טהור משמשת כדרכה בלא בדיקה ולא עוד אלא שאפילו היא רוצה להחמיר על עצמה כל לפניו מיהא אין ראוי לה לבדוק שמא יהא לבו נקפו ויפרוש כמו שיתבאר בסוגיא זו ודברים אלו כלם באשה שיש לה וסת אבל אם אין לה וסת קבוע נחלקו בה המפרשים יש מי שאומר שצריכה בדיקה בכל שעה שעוברת לשמש את ביתה ובבדיקה מיהא מותרת בכל שעה ויש מי שאומר שמותרת בלא בדיקה ומ"מ לדעת גדולי הפוסקים נראה שמשמשת שלשה פעמים בעדים ובודקת אף לאחר תשמיש ואם מצאתו טהור בשלשה פעמים הרי היא בחזקת טהרה לעולם לשמש שלא בבדיקה ואם מצאה טמא בשלשתם אסורה לשמש לעולם ואם מצאה טמא בקצתם וטהור בקצתם תשמש בעדים עד שתתרצף שלשה פעמים בטהרה ותשמש לעולם בלא בדיקה או שלשה פעמים בטומאה ותאסר לשמש לעולם וכל שהגיעה לכך תתגרש ממנו ולא תנשא לאחר ואע"פ שברואה דם מחמת תשמיש אמרו בפרק אחרון שכל ששמשה שלשה פעמים וראתה תתגרש ותנשא לשני ואם אירעה כן לשני בשלשה פעמים גם כן תתגרש ותנשא לשלישי ואם אירעה כן בשלישי לא תנשא לעולם עד שתבדוק אם נתרפאת בבדיקה האמורה שם ההיא באשה שיש לה וסת כדקתני טעמא לא כל האצבעות שוות אבל באשה שאין לה וסת אין האצבעות עושין בה כלום וי"א שאף זו תנשא לשני ולשלישי ואין הדברים נראין:

אע"פ שזהו הפסק הראוי לברור בענינים אלו מתוך שיש בו כמה ערעורין מצד ביאור הסוגיא אני רואה להעירך בביאור הסוגיא כדי שתפרשנה על דרך מה שפסקנו בה וכן יתבארו לך מתוכה שאר דברים שבה שהם צריכים לענין פסק והוא שאמרו אמר רב יהודה לא שנו אלא באשה העסוקה בטהרות דמיגו דבעיא בדיקה לטהרות לאחר תשמיש בעיא נמי בדיקה לביתה קודם תשמיש אבל אינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיקה מאי קמ"ל הא תנינן לה בפרק שני כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן והבאים מן הדרך שהניחו נשיהם טהורות הרי הן להם בחזקת טהרה אי ממתניתין הוה אמינא דוקא בשיש לה וסת אבל אין לה וסת תיבעי בדיקה קמ"ל דאף באין לה וסת לא בעיא בדיקה ואע"ג דמתניתין בשיש לה וסת קיימא הוא הדין באין לה אלא דנקטה בשיש לה וסת לאשמעינן דאפילו בההיא מיגו דבעיא בדיקה לטהרות בעיא בדיקה לבעלה והא אמרה שמואל חדא זימנא דאמר ר' זירא אמר שמואל אין לה וסת אסורה עד שתבדוק ואוקימנא בעסוקה בטהרות ותירץ חדא מכלל חבירתה איתמר דר' זירא אמרה מדרב יהודה דאי ממתניתין דכל היד הוה אמינא בשיש לה וסת ומדאמרה שמואל ודאי לשאין לה וסת חדשה והיינו דאודעה ר' זירא בשם שמואל באין לה וסת דלא בעיא בדיקה אלא לעסוקה בטהרות וא"כ שמואל עיקר שמעתיה באין לה וסת ולקמן הדרינן להא דר' זירא ושיילינן בה אין לה וסת הוא דבעיא בדיקה הא יש לה וסת לא בעיא בדיקה והא מתניתין בשיש לה וסת עסיקינן וא"כ הוה ליה למימר כל הנשים בין יש לה וסת בין אין לה וסת ומשני דודאי אין לה וסת חמירא והיינו הוא דנקטה בלשון איסור ר"ל אסורה לשמש עד שתבדוק כלומר דיש לה וסת קלה הימנה והבדל שביניהם הוא דיש לה וסת עירה דחזיא לשמש בטהרות בעיא בדיקה לבעלה אבל ישנה הואיל והשתא מיהא לא חזיא לשמש בטהרות לא בעיא בדיקה וא"ת וישנה מיהא היכא תבדוק פירושו לא הצריכוה רבנן לדידיה להאריך עליו עד שיעירנה ותבדוק ואין לה וסת בין עירה בין ישנה בעיא בדיקה ולי נראה דלישנא מעליא נקט ועירה פירושו ביום וישנה פירושו בלילה שהוא זמן שינה ומשום דישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהם ביום נקטה בהאי לישנא ולישני ליה יש לה וסת לטהרות בעיא בדיקה לבעלה לא אין לה וסת לבעלה נמי בעיא בדיקה מדלא אמר ליה הכי שמע מינה כל לבעלה לא בעיא בדיקה בין יש לה וסת בין אין לה וסת ושתיהן משמשות בלא בדיקה בכל שאין עסוקה בטהרות הא לעסוקה בטהרות שתיהן צריכות בדיקה אם לטהרות אם לביתה מטעם מיגו יש לה וסת דוקא בעירה ואין לה וסת אף בישנה והא דפועלים וחמרים דקאמר שנשיהם להם בחזקת טהרה בין עירות בין ישנות הוי מצי לאוקומה באין עסוקה בטהרות ולביתה אלא דלרוחא דמילתא אוקמה אף בעסוקה בטהרות ומשום דכיון דבא מן הדרך דרכו לרצות ורצוי שלו זו היא בדיקתה שנותנת לב בעצמה ומרגשת ולא הצריכו בדיקה אלא ליושב עמה ונזקק לה מתוך היאוש ולמדת שבטהרות או לעסוקה בהן כל שאין מקום לרצוי צריכה בדיקה ליש לה וסת בעירה ולאין לה וסת אף בישנה וכל שאינה עסוקה בטהרות אינה צריכה כלום ולפי דרכך למדת שאין איסור תשמיש באשה שאין לה וסת: