מאירי על נדה כ

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות רקה ומדרסה שנמצא בשוק ואין אנו יודעין אם ראתה אם לאו טהור שאין מחזיקין לה טומאה מספק אבל אם הגיע זמנה מטמאין אותה כשאר ספיקי הרוקין הנמצאים שטמאין כמו שיתבאר במקומו:

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות שביארנו שפעם ראשונה ושניה דייה שעתה אפילו היתה שופעת כל שבעה אינה נדונית אלא כראיה אחת ולא סוף דבר שופעת אלא אפילו היתה פוסקת תמיד הואיל ומדלפת טיף טיף אין זה קרוי הפסק לדונן בשתי ראיות אלא הכל נידון בראיה אחת הא כל שפסקה לגמרי וחזרה וראתה וכן עד שלשה פעמים אפילו ביום אחד הוחזקה בדמים וכתמה טמא וי"מ אותה אף לענין שתטמא למפרע בפעם שלישית וא"כ אף בהגיע זמנה כן לפעם שניה:

חזקת בנות ישראל עד שלא הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן אבל אם הגיעו לפרקן הרי אלו בחזקת דמים מצויים ונשים חוששות בהן לטהרות ובודקות אותן אלא שאם לא נבדקו אין מטמאין טהרות על ידן מספק:

כבר ביארנו במשנה שמעוברת ומיניקה משהוכר עוברה ומשהתחילה להניק דיה שעתה ואין הלכה כר' יוסי שאמר בהן דוקא משעברו שלש עונות משהוכר העובר ומשהתחילה להניק ומ"מ יש פוסקין כר' יוסי מדשקיל וטרי ר' יוחנן אליביה בסוגיא זו ולדעת זה מיהא צריך לברר ששלש עונות אלו ימי מניקתה עולין בהן לימי עבורה ר"ל שאם הפסיקה שתים בימי מיניקתה ונתעברה והפסיקה אחת בימי עבורה וכיוצא בזה דייה שעתה והוא הדין לימי עבורה שעולין לימי מניקתה לדעת האומר שאפשר ללידה בלא דם אלא שאין הלכה כן או שמא אף למי שאומר אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם שהלכה כן שמ"מ דם לידה מין אחר הוא ואינו מעכב לסלוק דמים אלא שמ"מ עיקר הדברים שאין הלכה כר' יוסי ור' יוחנן דשקיל וטרי אליביה לאוקמה למתניתין אליביה דההוא תנא הוא דקא עביד:

כבר ביארנו במשנה בארבע נשים שאמרו דיין שעתן שלא נאמר אלא בראייה ראשונה אבל בראיה שניה כל שלא ראתה את הראשונה מאונס הרי היא ככל הנשים וכן ביארנו שיש חולקין לומר דבמעוברת ומיניקה אף בראיה שניה כן ואפילו בכמה ראיות דיין שעתן כל ימי עבורן וכל ימי מניקתן מפני שר' יוחנן אמרה כן במקום ריש לקיש ור' יוחנן וריש לקיש הלכה כר' יוחנן ואע"ג דרב ושמואל נחלקו בה ורב לא קאמר הכי מ"מ אף רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ומ"מ עיקר הדברים כדעת ראשון שהרי ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון כלם שוים בה לדעת רב ואם עברו ימי עבורן ומיניקתן אפילו בראיה ראשונה מטמאות למפרע וכן לענין ביתה חוששת לוסתה הראשון ואע"פ שבתינוקת שלא הגיע זמנה ובזקנה ר"ל שעברו שלש עונות שלא ראתה נעשית ראייתן כתחלת ראייה באלו דמיהן מסלקין מחמת עצמן ואין סבה מעכבתו אבל מעברת ומיניקה ראויות הן לכך אלא שסבה מעכבתן וכל שעברה סבתן חוששות לוסתן וכן כתבו גדולי המפרשים וי"א שבזקנה שעברו עליה שלש עונות כל שחזרה לראות בעונות שלמודה בהן אף בפעם אחת הוחזקה ואם לא כן כששאלו למעלה בתינוקת חזיא בעונות מאי היה לו לשאלה גם כן בזקנה אלא שנראה לי שבזקנה פשוט היה לו שכבר קרבו ימיה וחדלו ארחות שבה אבל קטנה שמשהתחילה היה הדבר קרוב לומר שדמיה ממשמשים ובאים הוצרך ללמדה: