מאירי על נדה קכא

לשון הרע אע"פ שאסור לקבלו כמו שביארנו במקומו מ"מ כל שיש בו מקום חשש סכנה ראוי למי שספרוהו לו שיחוש עליו ויזהר מאותו שספרו לו עליו דרך הערה אמרו והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליה בן אחיקם וכי גדליה הרגם והלא ישמעאל הרגם אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח שאמר לו שמעתי כי בא ישמעאל בו נתניה להרגך ולא חשש מעלה עליו הכתוב כאלו הרגם וכן אמרו בבני גלילא דנפק עליהו קלא דקטול נפשא ואתו לקמיה דר' טרפון אמרו ליה לטמרינן מר ואמר להו אנא לא מטמירנא לכו והא אימור רבנן האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי לא מבעי למיחש ליה מיהא מבעי כלומר ושמא הדבר אמת ואיני רוצה לסכן עצמי אלא זילו אינכו וטמירו נפשייכו וגדולי הרבנים מפרשים למיחש ליה מבעי שמא הדבר אמת ואסור להשתדל בהצלתכם וכן מצינו באברהם שחשש לדבריו של עוג וערך מלחמה על פיו כדכתוב ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואמרו עליו זה עוג שפלט מדור המבול ר"ל שברח לארץ ישראל שלא נשטפה בדור המבול כדכתוב ולא גושמה ביום זעם וכן הביאוה בזבחים קי"ג א':

הבגד שנמצא עליו כתם אף הבגד עצמו טמא למפרע ונטמאו כל טהרות שנגעו בו וכיצד הוא עושה לטהרו שהרי אף כשהוא מטבילו עדין הכתם עליו וחוזר ומטמאו אלא מעביר עליו שבעה סמנין על הדרך שיתבאר למטה ואח"כ מטבילו וטהור ועושין על גביו טהרות שאם לא עבר הכתם על ידי הסמנין הרי הוא צבע ואין כאן טומאה ואם עבר או כהה שהוא כתם מ"מ העברת הסמנין עליו בטלתהו והפקיעה טומאתו אע"פ שרשומו ניכר ואם אבד בו הכתם כגון שנגלל בדם ואין ידוע מקום הכתם הראשון מעביר על כן הבגד שבעה סמנין ומבטלו ואינו צריך לבדקו שכונות שכונות ר"ל כל שלש אצבעות לבד אבדה בו טפת שכבת זרע שהרי שכבת זרע אב הטומאה והבגד נעשה ראשון אם חדש הוא בודקו במחט שמקום הזרע קשה והמחט מתעכב בו ואם שחק ר"ל שנתישן עליו בודקו בחמה ר"ל ששוטחו כנגד עיניו לנגד החמה ונראה מקום הזרע סתום שאין חמה נראית מאחוריו כל כך: