מאירי על נדרים עט

פעמים שהביקור סבת ההצלה לחולה אם בחכמתו אם לכמה סבות ומתוך כך אמרו כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקרו גורם לו שימות וקצת חסידים היו נוהגין כשהיה חולה בעיר ולא היו מבקרין אותו כראוי לפרסם את הדבר ולהודיעם ואירע להם מעשה בתלמיד אחד שחלה ולא נכנסו לבקרו ונכנס רבי עקיבא והשתדל לכבד את הבית ולרבצו לפניו ואמר לו החייתני ויש מפרשים שלכבודו של רבי עקיבא כבדו את הבית ורבצוהו והגיעה הנאה לחולה:

ומכל מקום ביום ראשון של חולי אין ראוי לבקר שמא מקרה הוא ואין ראוי להחרידו עד שיחזיקוהו בחולה אלא דוקא משלישי ואילך אלא אם כן קפץ עליו חולי גדול וכבד שמתיראין ממנו להמית פתאם וכן לא יבקר אדם בשלש שעות ראשונות ובשלש אחרונות ופרשו הטעם בגמרא מפני שהמבקר מסיח דעתו בשעות אלו מן הרחמים ששלש ראשונות מוצאו בנחת רוח וסבור עליו שנתרפא ובאחרונות מוצאו בצער גדול וסבור עליו שאבדה תקותו וגדולי המחברים פרשו הטעם מפני שבני הבית מתעסקים בצרכי החולה:

הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על כסא אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע ומבקש עליו רחמים ויוצא מפני שהחולה מהרהר בלבו תשובה ומתפלל בכל לבו וכשרואה זה יושב במקומות הגבוהים מתיאש מן התפלה ולפי דרכך למדת שהחולה מדרכו לשוב ולהתפלל ועל זו אמרו אין חולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו:

אע"פ שהזהרנו במצות ביקור אין כל ביקור חולים בכלל אלא אין מבקרין לא חולי מעים מפני שהוא בוש מהם ולא מיחושי הראש ולא חולי העין מפני שהבקור קשה להם ומה שנתגלגל בסוגיא זו מענין מזון הבת ועישור נכסי לנדונייתא במקום שאין לישום באב כבר ביארנוהו במקומו במסכת כתובות דף ס"ח וכן מה שנתגלגל כאן שאין המים שבנהרות מטהרין בזוחלין אלא פרת בימי תשרי בלבד ואם שאר נהרות בדין זה אם לאו וכן אם יש חלוק בענין זה בין נהר לנהר וענין חשש טיט שבקרקע הנהר לענין חציצה כבר ביארנוהו יפה בששי של שבת דף ס"ה: