מאירי על נדרים מג

כבר ביארנו שאין פותחין באיסור נדר מעתה זה שהוזכר כאן שפתח ר' ינאי לבן בנו אלו הוית ידעת דפתחין בפנקסך וממשמשין בעובדך נדרת כלומר אלו ידעת שמן השמים מפשפשין במעשיך וסופך ללקות על שקפצת לידור אין הלכה כן ואין פותחין לו וכן אין פותחין במה שפתח רבן גמליאל לאחד יש בוטה כמדקרות חרב וכו' ר"ל הבוטא והוא הנודר מלשון אשר יבטא האדם בשבועה ראוי לדקרו אלא שלשון חכמים מרפא וכן לא במה שאמר ר' נתן כל הנודר כאלו בנה במה וכן לא במה שסיים בה כל המקיימו ר"ל שלא לישאל עליו כאלו הקריב עליו בשעת איסור הבמות ור"ל בנדרי איסור הא בנדרי הקדש אינן בכלל זה וכן לא במה שאמר שמואל כל הנודר נקרא רשע וכדתנן כנדרי רשעים וכו' שכלל הדברים אין פותחין באיסור נדר:

ומה שאמרו כאן ברישא פתחין בסופא לא פתחינן על דברי ר' נתן הוא חוזר ורישא הוא מה שאמר כל הנודר כאלו בנה במה ואמר שפותחין בה הואיל ואינו איסור גדול וסופא הוא מה שאמר והמקיימו כאלו הקריב עליה שהוא איסור חמור וראוי יותר שלא לפתוח בו ומכל מקום הלכה דבין ברישא בין בסופא לא פתחינן:

מאחר שהנדרים כל שאינו רואה לעצמו צורך בהם יש בהם סרך עבירה ומפני שהם באים דרך כעס והקפדה צריך לאדם שיהא נזהר מן הסבה המביאה להם והוא הכעס דרך הערה אמרו כל אדם הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו ר"ל שהוא פתח ושרש לכל עבירות שבעולם ונמצא בסיבתו מוכן לכל מיני עונשין והוא שאמר שלמה הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך:

אסור לסייע ידי עוברי עבירה ולא סיוע ממש או נתינת עצה על העבירה אלא אף לחזקם בדברים או לשבחם על מה שעשו אסור והוא הנקרא חזוק ידי עוברי עבירה ובמקום סכנת עצמו מיהא מותר אחר שאינו מסייע ממש ולא נותן עצה והוא שאמרו כאן עולא במסקיה בארעא דישראל אתלוון ליה תרין חוזאי קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדית ואמר ליה אין פרע ליה בית השחיטה כאדם שמראה עצמו שמח במה שעשה חבירו ומחזקו שיפליג הדבר לפרסמו ומכל מקום כבר מת ואין פריעת בית השחיטה עושה בו דבר וכשבא אצל ר' יוחנן אמר לו שמא חס ושלום חזקתי ידי עוברי עבירה ואמר ליה נפשך הצלת: