מאירי על נדרים קסג

כבר ביארנו שכל נדרים שיש בהן עינוי נפש אדם מיפר חוץ מהנאתי על פלני שאע"פ שלפעמים מצטערת על שאירע לה כן אחר שאין זה עינוי גופה אין זה עינוי נפש ולדעתי דרך כלל נאמרה לכל שאין בו צער הגוף אע"פ שאפשר שתצטער מצד מה שאירע לה מסבת הכעס או מאיזו מדה מגונה אבל הנאת פלני עלי יפר שזה אפשר לבא לידי עינוי נפש שאע"פ שאיפשר לה באחר שמא יש לאותו פלני דבר שאינו נמצא אצל אחר:

ולענין ביאור הקשו על זו האחרונה ממה שאמרו במשנתנו פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת כלומר ואין זה עינוי נפש ומאי שנא מהנאת פלני עלי שאם נאמר שיזדמן לפעמים שיהא לאותו פלני דבר שאינו אצל אחר אף בזו שמא לא יזדמן שיבאו מפירות מדינה אחרת לכאן וכן לא יזדמן שילך אדם לשם להביא לה אע"פ שהיא קרובה והעמידה באומרת שתביא אתה כלומר שלא אסרה על עצמה אף פירות מדינתה אלא כשיביאם הבעל הא כל שיביאו לה אחרים אף מאותה מדינה או שיביא לה אף הוא ממדינה אחרת או מפירות מדינה אחרת מותר וודאי דבר מצוי הוא זה ואין זה עינוי בשום פנים ולתירוץ זה מה שאמרו במשנה יביא לה ממדינה אחרת הוא הדין שהיה יכול לומר יביאו לה אחרים מאותה מדינה אלא גדולה מזו לימד שיש היתר אף על ידי בעלה ואינה כנודרת הנאה מבעלה וכן לתירוץ זה זו שאמרו בראש המשנה קונם פירות העולם עלי יפר פירשוה בתוספות אפילו אמרה שתביא אתה הואיל ואי אפשר לה על ידי בעלה בשום פנים שלא יצא מכלל עינוי אלא בצירוף דברים שתהא יכולה ליהנות על ידי אחרים בכלם ועל ידי בעלה במקצת:

וחזרו והקשו מסוף המשנה שאמרה פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר כלומר שהרי אפשר לה מאחרים ולדבריך הא לא גרע מהנאת פלני עלי ותירץ שאף זו בשתביא אתה ונשארו לה של אותו חנוני על ידי אחרים ושל אחרים אף על ידי הבעל ואין כאן עינוי בשום פנים וחזרו והקשו ממה שאמרו בסיפא אם לא היתה פרנסתו אלא מאותו חנוני יפר כלומר הואיל ונמנעו ממנה לגמרי פירות אותו חנוני הא כל שפרנסתו מאחר לא יפר הואיל ואפשר לו באחר ואמאי הא לא גרע מהנאת פלני עלי ותרצה גם כן בשתביא אתה שנשארה לה הבאת אחרים מאותו חנוני והבאת הבעל מחנוני אחר ואי בעית אימא מתניתין ר' יוסי היא וכו' ולא יפר דקאמר שאינו יכול להפר משום עינוי נפש אלא משום דברים שבינו לבינה אבל לרבנן מיפר אף משום נדרי עינוי נפש וכן הלכה כמו שפסקנו במשנתנו וגדולי המחברים פסקו בזו כדעת רבי יוסי והוא שכתבו נדרה שלא לאכול תאנים של מדינה זו יפר משום דברים שבינו לבינה שטורח הוא לו להטפל להביא לה ממדינה אחרת והדברים מתמיהין שהרי לפי המסקנא אף לרבנן משום נדרי עינוי נפש מיפר:

ומכל מקום יש גורסין כאן בקושיא אחרונה אם לא היתה פרנסתו אלא הימנו יפר ומדסיפא בדמייתי בעל רישא נמי בדמייתי איהו ומפרשים בה מדסיפא דקתני יפר פירושו בשאי אפשר ליהנות מאותו חנוני אלא על ידי הבעל עצמו לפי שאין החנוני מקיף לה אלא על ידי הבעל ונמצא שאי אפשר לה להביא לה אלא באיסור ומתוך כך יפר שמע מינה רישא דקתני פירות מדינה זו עלי שאסרתם לגמרי עליה בכל הבאה אפילו בהבאת עצמה ואע"פ כן לא יפר הואיל ומכל מקום אפשר לה באחרים אלא ודאי רישא בכל הבאה שבעולם אסרתם ואע"פ כן לא יפר וקשיא לשמואל אלא דאיכא לתרוצי דמתניתין רבי יוסי ולא יפר דקאמר משום נדרי עינוי וכו' וכדפרישנא ואף נסח זה ופירושו מסכים לשיטתנו וכנגד שיטת גדולי המחברים:

ומכל מקום יש גורסין אלא רישא וכו' ומתניתין רבי יוסי הא לרבנן מיפר ואי בעית אימא מאי אין יכול וכו' כלומר ואי בעית אימא רבנן ומאי אינו יכול להפר דקאמר משום עינוי הואיל ואפשר לה באחרים אבל מיפר לה מדין נדרים שבינו לבינה שטורח הוא לו להטפל ולהביא ממדינה אחרת או שמא מתוך שהיא מנידתו ומטריחתו מתגנה עליו: