מאירי על נדרים קה

במשנתנו ביארנו שהנודר בתמרים מותר בדבש היוצא מהן ושרבי יהודה בן בתירא אוסר וחזרו ואמרו עליה וחכמים מתירין שאלן בסוגיא זו חכמים היינו תנא קמא והשיב איכא בינייהו הא דתניא כל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שדרכו ליאכל וכן דרך היוצא ממנו ליאכל כגון תמרים ודבש שלהן אם נדר בו אסור ביוצא ממנו ואם נדר ביוצא ממנו אסור בו אבל כל שדרכו ליאכל ואין דרך היוצא ממנו ליאכל כגון תותים ומשקה היוצא מהן אם נדר הימנו מותר ביוצא ממנו ואם נדר ביוצא ממנו מותר בו כל שאין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו ליאכל כגון זרעוני גינה אפילו נדר בו אין אסור אלא ביוצא ממנו שלא נתכון זה אלא ביוצא ממנו ואין צריך לומר שאם נדר ביוצא הימנו מותר בו תנא קמא לית ליה דרבי שמעון בן אלעזר לא בדרכו ודרך היוצא ממנו ליאכל ולא בשאין דרכו ליאכל אלא שדרך היוצא ממנו ליאכל ובכולן אם נדר בו אסור ומותר ביוצא ממנו ואם נדר ביוצא אסור ביוצא ומותר בו שלדעתו אין איסור אלא במה שנדר ר"ל שאם נדר בו מותר ביוצא אפילו היה היוצא דרכו ליאכל ואפילו היה הנדר בראוי ליאכל כגון סיתוניות מותר ביוצא מהן אע"פ ששם תולדתו עליו ואע"פ שהקום לדעת רבי יוסי אם נדר בחלב אסור בו הואיל וקורין לו קומא דחלבא הרי כתבנו שאין הלכה כמותו ואף חכמים לא הודו בה למעלה אלא באתרא דקרו ליה חלבא שאין כאן שינוי השם ולא עוד אלא שאף לרבי יוסי כן וכמו שאמרו באתריה דרבי יוסי קרו ליה לקומא חלבא ולא אמר קרו ליה לקומא קומא דחלבא ואף לדעת הגורסים כן ומפרשין שאף לחכמים כל דקרו ליה קומא דחלבא אסור אף זו יש לדון בה מפני שלא נשתנה מצורה לצורה אלא שהקום פסולת החלב והרי הוא כאשישים לדעת המפרש באשישים שהוא פסולת העדשים שבאלו הרי שם העיקר קרוי עדין עליו זה קרוי חלב טוב וזה קרוי חלב רע אלו קרויות עדשים יפות ואלו עדשים גרועות אבל תמרים ודבש היוצא מהן נשתנה מענין לענין וכן חומץ מן הסתוניות ואע"פ ששם תולדתו עליו מותר ורבי יהודה בן בתירא סבר ליה כר' שמעון בדרכו ודרך היוצא ממנו ליאכל שבנדר בו אסור ביוצא ממנו ופליג באין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו ליאכל דלרבי שמעון אף בנדר בו אינו אסור אלא ביוצא ממנו ולרבי יהודה אסור בו וביוצא ממנו ורבנן בתראי סברי כרבי שמעון בן אלעזר ומתירין דקאמר פירושו בסיתוניות גופיהו שמאחר שאין דרכו ליאכל אף נדר בהן אין אסור אלא ביוצא מהן ואע"פ שרבי יהודה בן בתירא איוצא ממנו קאי וכדקאמר כל ששם תולדתו וכו' ועלה קאמר וחכמים מתירין אינו חוזר אלא על מה שאמר ר' יהודה אסור אף ביוצא כלומר וכל שכן באיהו גופיה וקאמר וחכמים מתירין באיהו גופיה שלא נתכוון אלא ליוצא והלכה כתנא קמא על הדרך שביארנו את דבריו ויש מפרשים סוגיא זו בדרך אחרת אלא שאין הדברים מתישבים אלא בדרך שכתבנו:

הנודר מן היין יש אומרין שמותר הוא ביין מבושל והביאו ראיה ממה שאמרו בתלמוד המערב מאי טעמא דרבי יוסי בקום ר"ל דקאמר בנודר מן החלב שאסור בקום מפני ששם אביו קרוי עליו על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין אסור ביין המבושל חמרא מבשלא קרו ליה ולמדין משם שלדעת חכמים שהלכה כמותם מותר ומכל מקום מאחר שביארנו שאף לדעת חכמים במקום שקורין לו חלב מיהא אסור אף זה אסור שהרי מכל מקום שם יין עליו וכל שכן למי שגורס באתרא דרבי יוסי קרו ליה קומא דחלבא ואף תלמוד שלנו מעיד כן שאם תאמר מותר כשאמר במשנתנו הנודר מן היין מותר בשל תפוחים הוה ליה לאשמועינן טפי מותר במבושל ויראה גם כן בנודר מן היין שאסור בקונדיטון ואף בתלמוד המערב אמרו על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון אלמא שלדעת חכמים אסור אלא שיש חוככין להקל הואיל ונסתלק שם יין מעליו:

זה שביארנו במשנתנו שהנודר מן הירק מותר בירקות שדה מפני שלא נתכון אלא לירקות של גינה שאין דרך לאכול אלא ירקות של גינה שהן חשובות ושתקון ידי אדם מצויה בהן דוקא בשאר שני שבוע אבל בשביעית הדבר בהפך אסור בירקות שדה ומותר בירקות של גינה שמאחר שאין זורעין בשביעית דרכן לאכול בירקות שדה שהן גדילות מאליהן ועליהן נתכון ולא ירקות גינה שהרי אין זורעין ואפילו יצאו מאליהן הרי הן כעין דבר השמור ומן המופקר אתה אוכל ולא מן המשומר ולא נתכון עליהן בד"א במקום שאין מביאין ירקות גינה מחוצה לארץ אבל במקום שמביאין אסור ר"ל אף בשל גינה שמאחר שמביאין אף באלו נתכון והוא הדין שאסור בשל שדה שאע"פ שמביאין אין מביאין כל כך שיסתפק בהן עד שלא יהו צריכין לירקות השדה והרי זה כמקום שמסתפקין מזה ומזה ובשניהם נתכון ובתלמוד המערב נראה שבמקום שמביאין מותר בירקות שדה שלא נתכון אלא לשל גינה והוא ששנו שם משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע ולפי דרכך למדת שמותר להביא בשביעית ירק מחוצה לארץ כשאר הפירות ואין חוששין שמא יביאום בגושיהן ועפר חוצה לארץ מטמא שאין דרך להביא ירקות בגושיהן:

ועתה נשלם הפרק תהלה לאל:

הנודר מן הירק וכו' זה הפרק בא להשלים ענין החלק הרביעי שבספר במה שהוא נדר גמור אלא שלא נתפרשו בו כל הפרטים איזה דבר נכלל באותו הנדר וכבר ביארנו שזה החלק הותחל לבאר בפרק שלישי ר"ל פרק ארבעה נדרים בענין בני אדם כגון אם נדר בישראלים אם הגרים בכלל ואם נדר ברואי פני החמה אם הסומים בכלל וכל כיוצא בזה והמתין מלבאר המין השני בעניני המאכלים ושאר המינים באלו שני הפרקים ר"ל הנודר מן המבושל ענין זה במיני המאכלים ובפרק זה השלים הענין במיני המאכלים והתחיל בביאור שאר המינים כגון הנודר מן הכסות ומן הבית איזה דבר נכלל בהם וכן כל כיוצא בזה ובדין כשאסר עצמו איזה דבר מה דינו בחלופיו ובגידוליו ויתחיל על ידי גלגול בענין החלק הששי בנודר לזמן סתום היאך דינו ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לארבעה חלקים הראשון להשלמת החלק שהותחל לבאר בפרק הנודר מן המבושל במיני המאכלים השני בשאר המינים כגון נודר מן הכסות אם מותר בשק וביריעה והנודר מן הבית אם מותר בעליה וכיוצא באלו השלישי בענין הנודר באיזה דבר מהו בחלופיו וגדוליו הרביעי יתחיל על ידי גלגול בענין החלק הששי בנודר לזמן סתום היאך דנין בו זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר בפרטים: