מאירי על נזיר צה

כבר ביארנו שאין כהן ונזיר מוזהרין אלא על טומאת מת הא שאר טמאות הרי הן כשאר בני אדם והוא שנאמר בנזיר במותם ודרשו בו במותם הוא דלא מטמא אבל מטמא הוא לנגעם ולזיבתם אפילו כהן גדול וכן אמרו על כל נפשות מת לא יבוא יכול אפילו נפש בהמה תלמוד לומר לא יבא במטמא בביאה ר"ל באהל הכתוב מדבר והיינו מת וכהן הדיוט מיהא מטמא על שבעה מתים והם אב ואם ואח ואחות ובן ובת ואשתו ואח ואחות מיהא דוקא מאביו אבל אחיו ואחותו מאמו אינו מטמא עליהן וטומאת מת מצוה מיהא דחויה אצל הכל אפילו היה אחד כהן גדול ונזיר ושהיה הולך לשחוט את פסחו או למול את בנו ששתיהן מצות עשה שיש כרת במניעתן או אפילו היה הולך לשתיהן כאחד שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבתו מאכילת הפסח אף בכל אלו מטמא הוא למת מצוה ואיסור טומאה שבכהן ונזיר ענינם בין במגע בין במשא בין באהל ורביעית דם הבאה משני מתים כבר ביארנו שאינה מטמאה באהל: