מאירי על נזיר לה

ממה שכתבנו למדת ששלשה מיני טומאות חלוקים בענין הנזיר והם נזיר טמא מתחלתו ונזיר טהור שנטמא פעם אחת ונזיר טהור שנטמא הרבה פעמים וכיצד הוא דינם נזיר טמא מתחלתו אף על פי שכל דקדוקי נזירות עליו לכשיטהר אינו טעון גלוח ולא הבאת קרבן אלא מזה שלישי ושביעי וטובל בשביעי ומתחיל לימנות ימי נזירות טהרה מן השביעי נזיר טהור שנטמא פעם אחת סתר כל המנוי ומזה שלישי ושביעי ומגלח בשביעי וטובל ומביא קרבנות טומאה שהם שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש בן שנתו לאשם ומתחיל נזירותו בשמיני אלא שבדיעבד אם לא גלח עד השמיני מביא קרבנותיו בו ביום הואיל וטבל בשביעי ובין זה ובין זה אינו מתחיל בנזירות עד השמיני שכך נאמר בו וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא ר"ל אחר הכפרה וזהו שדרשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו שהוא יום שמיני ולא ביום תגלחתו שהוא השביעי וכל שהזה שלישי ושביעי ונתאחר כמה שלא טבל כל זמן שיטבול מעריב שמשו ומביא קרבנותיו למחר ומונה ואם טבל ואיחר קרבנותיו אף זה אינו מתחיל למנות עד שיביא חטאתו ומשהביא חטאתו מתחיל למנות ואין עולתו ואשמו מעכבין ניטמא טמאות הרבה בין שהתרו בו על כל אחת ואחת בין שלא התרו בו אינו מביא על כלן אלא קרבן אחד ומונה מן האחרונה שלישי ושביעי להזאה ודיו ולא סוף דבר שניטמא הרבה פעמים בתוך השבעה אפי' ניטמא בשביעי הרבה פעמים שמאחר שלא הגיע ליום הראוי לקרבן הרי הוא כניטמא בתוך השבעה וכטומאה אריכתא היא אלא אפילו ניטמא בשמיני קודם הבאת קרבנות הרבה פעמים אינו מביא אלא קרבן אחד ואע"פ שהיה לנו לומר מכיון שיצא ליום הראוי לקרבן לאו כטומאה אריכתא היא ויתחייב על כל אחת אינו כן שכל שניטמא קודם הבאת קרבנותיו הרי הוא כניטמא בתוך שבעת ימי הטומאה אפילו איחר קרבנותיו משמיני ולהלן כמה ימים ונטמא בהן ומעתה אין צריך לומר אם ניטמא בתוך השבעה או בשביעי הרבה פעמים או ניטמא בשביעי וחזר ונטמא בליל שמחרתו שמיני או שניטמא בליל שמיני הרבה פעמים שהרי אף זו בכלל אחת מאלו היא שאם תאמר לילה מחוסר זמן ואינו קרוי שמיני עד שיאור יום שמיני הרי דינו כניטמא בשביעי ואף כשתאמר לילה אינו מחוסר זמן אלא שדוחהו עד למחר ואע"פ שאינו מביא קרבנותיו עד למחר מ"מ שמיני הוא קרוי ודינו כשמיני הרי אף בשמיני כן ומ"מ כבר פסקנו בראשון של חגיגה שלילה מחוסר זמן וכן ביארנו שם ענין חסור זמן בארוכה ומ"מ אם הביא קרבנותיו וניטמא אחר כן חזר וסתר וטעון קרבנות אחרים ולא סוף דבר כשהביא כל קרבנותיו ר"ל חטאתו ועולתו ואשמו אלא כל שהביא חטאתו וניטמא טעון קרבנות אחרים אע"פ שלא הביא אשמו ועולתו שהחטאת הוא עיקר הכפרה ואע"פ ששאר אשמות של טמאים כגון אשמות של מצורעים מעכבים מלאכול בקדשים ומליכנס למקדש זה אינו מעכב מלהתחיל במנין נזירות שהרי כתיב באשם והזיר והביא כלומר הזיר אפילו קודם שהביא הא אם שינה בסדר הקרבנות חטאת מעכבת על כל פנים: