מאירי על מגילה נז

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת לקבורה ולהכנסת כלה מבית אביה לבית בעלה בד"א כשאין לאותו המת כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו בכדי שיש שם כדי לכבדו בכבוד הראוי לו ובשני של כתובות פסקנו בה דרך אחרת שעליה אנו סומכים יותר והארכנו שם גם כן בקצת דברים שקצרנו בהם כאן בד"א למי שקרא ושנה לעצמו אבל מי שהשפיע לזולתו אין בו שיעור והכל מבטלין נשים ועמי הארץ מ"מ בעשרה לבד דיים ואין האחרים מבטלין ויש מי שאומר שהנשים הכשרות וזריזות במה שנצטוה להן דינן כמי שקרא ושנה ובבטול מלאכה מ"מ לכל מבטלין אותה כמו שהתבאר במסכת מועד קטן מ"מ אף אנו פסקנו שם שאף היא תלויה בדין זה בית הקברות אין נוהגין בה קלות ראש ואין מרעין בו את הבהמות ואין מוליכין בו אמת המים כדי להשקות שדותיהם ואין מלקטין בהם עשבים מפני כבודן של מתים ואם לקט שורפן במקומן ולא די להם בתולש ומניח שלא ליהנות ממה שיינק מגוף המתים וגדולי המפרשים מיחו במקומותיהם שלא לקיים בהם אילנות לאכול פירותיהם ודוקא במקום הקברות ויש שמתירין לקיימן אלא שמוחין שלא ליטע ושלא לזרוע וקצת רבני צרפת כתבו שלא נאסר אלא בעשבים וזרעים וירקות שהם בקרקע עולם אבל באילנות מותר:

המשנה הרביעית והכוונה בה עם כוונת המשניות שאחריה עד סוף הפרק בענין החלק השלישי לבאר ענייני פרשיות של קריאת כל השנה והתחיל בפרשיות של אדר מתוך שעיקר המסכתא בעניינים של חדש אדר והוא שאמר ר"ח אדר וכו' והוא שכבר ידעת שבאחד באדר משמיעין על השקלים כדי שיכינו כלם את שקליהם באחד בניסן שנאמר זאת עולת חדש בחדשו חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה כלומר בחדושו ר"ל במה שנתחדש בו ועכשיו הוא אומר שעושין לה השמעה אחרת והיא קריאת פרשת שקלים ואמר על זה שאם חל להיות בשבת קורין בו ביום בפרשת שקלים ואם חל באמצע שבת קורין אותה קודם אדר בשבת שעברה שהיא שבת אחרונה של שבט ומפסיקין לשבת הבאה שאין אומרים בה פרשת זכור שהרי יש שתי שבתות עד פורים ואלו נאמר זכור בשבת שניה נמצא שבת מפסיק בין זכור לפורים ואנו רוצים לסמוך זכור לפורים כדי לסמוך מחיית זכר עמלק בשל המן בשניה זכור פי' לא שניה דוקא שהרי לפעמים יש בה הפסקה אלא שבת שיש בה פרשה אחר פרשת שקלים הוא שבת של פרשת זכור בשלישית פרשת פרה אדומה להעיר את הטמאים ליטהר לעשות פסחיהם בטהרה ברביעית החדש הזה ששם פרשת הפסח ובתלמוד המערב אמרו בדין שתקדום פרשת החדש לפרשת פרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה על ידי אלעזר ולמה הקדימוה מפני שהיא טהרתן של ישראל בחמישית חוזרין לכסדרן פי' בגמ' לסדר הפטרות והוא שבאותן שבתות של ארבע פרשיות מניחין הפטרה של סדר היום ומפטירין בהפטרות של פרשיות מפני שבהפטרה הולכין אחר קריאת ספר האחרון והוא ענין דסליק מינה ואין יוצאין מכלל זה אלא במחר חדש שמפטירין בה אע"פ שלא קראו בה אלא בסדר היום מטעם הכרזה ואומר עכשיו שבחמישית חוזרין לסדר הפטרות של סדר היום ואותן שהנחנו הלכו להם אבל סדר פרשיות לא הניחו כלל אלא שמוציאין שני ספרי תורה באחד קורין פרשת היום ובשני פרשת שקלים וכן בחברותיה:

לכל מפסיקין פירושו לכל ענין שאירע בשבת מפסיקין בהפטרות סדר היום ומפטירין בענין המאורע לראשי חדשים שמפטירין בהשמים כסאי או במחר חדש ולחנוכה בנרות של זכריה ואם יש בה שתי שבתות מפטירין בראשון בנרות של זכריה ובשניה בנרות של שלמה ומ"מ מקדימין בשל זכריה שהם עיקר מפני שהיתה המראה לבית שני שבו היה הנס ומ"מ פורים ותעניות ומעמדות אין בהם הפטרה והפסקה שלהן היא של פרשיות שמפסיקין בסדר השבוע וקורין במאורע וכן בימי המועדות שלא הוזכרו כאן אבל ראש חדש וחנוכה אין בהם הפסק פרשה אא"כ באו בחול בשני ובחמישי וכל המשנה מתבארת כן בקריאת שלשה: