מאירי על מגילה נו

ואין נאותין בהם כלומר כאדם המתיישב בה כעומד בביתו אלא שעומד בה באימה וכמי שבא להתפלל ואין מטיילין בה ר"ל לילך בה מפנה לפנה דרך טיול ואין נכנסין בה בחמה מפני החמה ולא בגשמים מפני הגשמים אבל קורין בהם ושונין בהם ומספידין בהם הספד של רבים ולא סוף דבר הספד תלמיד חכם אלא כל הספד שיושב בתוכו ת"ח שכל בני העיר מכבדין אותו ובאין לכל הספד שהוא בתוכו ומכבדין אותן ומרבצין אותם בד"א בישובן אבל בחורבנן מניחין אותם לעלות בהם עשבים מפני עגמת נפש:

בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות כלומר שמתנין בהם ליכנס לקצת הנאה אם מפני חמה אם מפני גשמים ומ"מ דברים שיש בהם קלות ראש כגון חשבונות שבין אדם לחבירו אין עושין בהן וחשבונות של צבור יש מתירין שכל שהוא צורך צבור אין בו קלות ראש אע"פ שאין נאותין בבית הכנסת חכמים ותלמידיהם אם היה המקום דחוק להם מותרין בכך שבית הכנסת ובית המדרש ביתן של תלמידי חכמים הוא מי שצריך לקרוא לחבירו והוא בבית הכנסת וצריך לו ליכנס בה כדי לקראו אם תלמיד חכם הוא יכנס וישב ויאמר שמועה אחת ואם בעל שמועות הוא יאמר הלכה אחת ואם הוא בעל פסוק יאמר פסוק אחד ואם אינו בקי בכל זה יאמר לתינוק של בית הכנסת פסוק לי פסוקך ואח"כ יקראהו או ישב וישהא מעט ויקראהו ויצא שלא יכנס לבטלה לבית הכנסת אסור להשתמש בתלמיד חכם ואפילו במי שאינו שונה אלא הלכות ומכל וכל צריך להזהר שלא ישתמש כלל במי ששנה לאחרים שהוא תכלית השלימות:

בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות דם טפה כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים וכבר ביארנו ענין זה במס' ברכות: