מאירי על מגילה לב

לעולם אל ישנה אדם [בנו] בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף על שאר בניו קנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו מצרימה:

עשרת בני המן ועשרת צריך לומר את כלן בנשימה אחת מפני שכלן יצאה נשמתן בבת אחת לא עשה כן לא הפסיד וא"ו של ויזתא צריך לעשותה ארוכה בכתיבתה להורות שכולם נתלו בבת אחת ובחבל אחד וי"מ שצריך להאריך בקריאתה:

כל השירות כלן נעשות לבינה על גבי אריח ואריח על גבי לבינה ופירוש הענין הוא שהאריח והלבינה שוין באורך אבל אינן שוין ברוחב שהאריח חצי לבינה כמו שהתבאר בבבא בתרא והוא קורא הכתב אריח והחלק שתחתיו שהוא רחב כפלים הוא קורא לבינה וכל השירות כתב על גבי חלק וחלק ע"ג כתב וזו אריח על גבי אריח ר"ל ואת ואת וכו' ולבינה על גבי לבינה והם שמות הבנים ר"ל פרשנדתא דלפון וכו' להורות שאין תקומה למפלתן שכל שהוא בדרך זה בנפילת התחתון נופלים כולן וי"מ שהאריח חצי לבינה באורך ואותו הכתב ארוך הסומך שני ראשיו על כתב קצר שתחתיו מזה ומזה הוא קורא לבינה ואותו כתב קצר הוא קורא אריח ואע"פ שאף שירת האזינו היא בדרך זו כשירת בני המן לא דברו כאן אלא בשירה הנעשית על נס:

מגלה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה ר"ל כגופה של תורה עצמה אע"פ שעיקרה דברי נשים וזהו שאמרו בתלמוד המערב משה ואלעזר נשיאים ועדה כלומר שאע"פ שעקר המגלה בא על ידי נשים הרי מצינו בתורה בבנות צלפחד שנתעסקו בדבריהם משה אלעזר ונשיאים ועדה:

גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות ויותר מבנין בית המקדש ויותר מכבוד אב ואם יותר מהצלת נפשות ממרדכי שקודם שררתו נמנה אחר ארבעה כדכתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי ולבסוף אחר שנטרד מן התורה לרוב שררתו אע"פ שהציל נפשות נמנה אחר חמשה דכתיב ישוע נחמיה עזריה רעליה נחמני מרדכי בלשן וזהו שאמרו לרוב אחיו ולא כל אחיו מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין מבנין בית המקדש שכך מסורת בידינו כל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה מכבוד אב ואם שכך אמרו חז"ל כל אותן הימים שעמד יעקב בבית עבר ללמוד תורה לא נענש על שלא קיים מצות כבוד אב ואם ושאר הימים שעמד בבית לבן נענש עליהם ולא ראה פני יוסף בנו כנגד כל אותן הימים הא למדת אין לך דבר שעומד בפני תלמוד תורה ואמר נעים זמירות [ישראל] אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת יי': נשלם הפרק תהלה לאל: