מאירי על מגילה כב

ולענין ביאור זה שהקשו מכשבת המלך שמשמעו כשהתחיל למלוך ואח"כ אמר בשנת שלש ופי' במלת כשבת כשנתישבה דעתו מחשבון נבואת השבעים של ירמיהו וענין במה טעה בלשאצר ובמה טעה הוא ר"ל אחשורוש ושאר דברים הנמשכים לעניינים אלו אין בהם ענין שיהא צריך לנו לענין פסק אלא שכבר בארנו הכל יפה בפירושנו:

לעולם ישפיל אדם עצמו ללמוד אף אצל מי שקטון ממנו דרך הערה אמרו ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחלתו ועד סופו כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול הימנו בחכמה כך בגדולתו היה מקטין עצמו אצל מי שגדול הימנו ללמוד תורה: