מאירי על מגילה יט

מאחר שנאסרו הבמות אף לאחר חורבן אתה למד שאין מקריבין בבית חניו בזמן הזה אף לדעת האומר שלא לשם ע"ז נבנית אלא לשם שמים וחניו זה היה בנו של שמעון הצדיק ואחר שחרב בית המקדש בנה במה להקריב עליה קרבנות והיא היתה נקראת בית חניו ונחלקו בה במס' מנחות יש אומרים שלשם שמים בנאה ויש אומרים שלשם ע"ז בנאה ואף לדעת האומר שלשם שמים בנאה אסור להקריב עליה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד ליאסר בבמות כמו שכתבנו:

לענין ביאור זה שאמרו בקדושה ראשונה אם קדשה לעתיד אם לאו תנאי היא ומדתנן אמר רבי אליעזר שמעתי שהיו בונין בהיכל פירושו בבית שני לומר שתכף שעלו מבבל התחילו בבנין ההיכל ועשו קלעים במקום כותלים להיכל ולעזרות שאלמלא הקלעים לא היה שם ציור פתח ולא היינו קורין בו פתח אהל מועד ולא היה אפשר להם להקריב עד שיגמר הבנין והרי מצינו בספר עזרא שהם התחילו להקריב בימי כורש מיד והבנין לא נגמר עד עשרים ושתים שנה ומתוך כך היו בונין קלעים להיכל ולעזרות אלא שבהיכל בנו הכותלים חוץ לקלעים והיו כונסין הקלעים לתוך גבול ההיכל ובעזרה היו בונין מבפנים ומשמע מ"מ מאחר שהוצרכו לקלעים שבלא קלעים לא הותר אלמא קדשה ראשונה לא קדשה לעתיד ור' יהושע העיד ששמע שמקריבין בלא בית ואוכלין קדשי קדשים ואע"פ שאין קלעים וקדשים קלים ומעשר שני ואע"פ שאין חומה דאלמא קדושה ראשונה קדשה לעתיד ומ"מ הקשה שמא אף ר' אליעזר סובר שקדשה לעתיד ולא בא ללמד ענין קדושה ראשונה אם קדשה אם לא קדשה אלא שהגיד מה ששמע ומה שאמר שקלעים היו עושין לא לצורך בנין אלא לצניעות בעלמא ומ"מ תדע שבמסכת חגיגה ג' ב' אמרה ר' אליעזר בהדיא ר"ל שלא קדשה לעתיד ובכאן לא העלו בה אלא שמזו אין ללמוד כן ויכול היה להביאה מר"א דהתם ור' יהושע דהכא אלא שמאחר שאינם בשמועה אחת לא רצה להביאה והביאוה ממה שאמר באחרון של ערכין בענין בתי ערי חומה שמנו שם קצת עיירות לומר שהיו מוקפות חומה מימות יהושע וישנן בדין בתי ערי חומה ואמרו שם אמר ר' ישמעאל למה מנו את אלו כלומר שהרי הרבה היו שם כדכתיב ששים עיר וכו' וכמו שאמרו שם במשנת המיני' וכן כל כיוצא בהם אלא שכשעלו מן הגולה מצאו את אלו בקיומן וקדשום מתחלה אבל הראשונות לא מצאו בקיומן ולא קדשום אלמא לקדשה מתחלה היו צריכין אלמא קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד: