מאירי על קידושין צד

השואל את הכלי לזמן קצוב מכיון שמשכו קנאו לאותו זמן ואם שאלו למלאכה ידועה עד שישלים אותה מלאכה ואין אומרים שלא קנאו עד שיתחיל במלאכה קרדום שיבקע בו אלא אף משמשך בין לענין אונסין בין לענין שלא יהא זה יכול לחזור כמו שביארנו במקומו:

קדשה במלוה של אחרים אם מלוה בשטר היא וכתב ומסר כמו שידוע שאין אותיות נקנות עד שיכתוב וימסור וכן שכתב לה קני לך הוא וכל שעבודא דאית ביה יש אומרים שמקדשת וכן כתבוה גדולי המחברים ומכל מקום גדולי הדורות שלפנינו פסקו בה שאינה מקדשת כמסקנא של סוגיא זו והוא שמתוך שמוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול לא סמכא דעתה ומכל מקום אם היה בדרך שאינו יכול למחול כגון במעמד שלשתן על הדרך שכתבנו בקמא פרק חובל הרי היא מקדשת וכן במלוה על פה יראה בסוגיא זו הואיל ותלה טעם מחלקתם אם מלוה כפיקדון לענין מעמד שלשתן אם לאו שאם הקנה לה במעמד שלשתם הרי היא מקדשת שדין מעמד שלשתן לא סוף דבר שהוא נאמר בפקדון שהוא בעין אלא אף במלוה כמו שיתבאר בראשון של גיטין אלא שגדולי ההר חולקים לומר שדין מעמד שלשתן במלוה לא נאמר בקדושין הואיל ובמלוה מיהא הילכתא בלא טעמא הוא אין דנין בה מעמד שלשתן בקדושין:

ויש למדין מתוך דברים אלו שהמשכון אם מחל המלוה את הלואתו אינו כלום עד שיחזיר לו את המשכון שאם לא כן אף אם קדשה במשכון דאחרים לא תהא מקודשת שהרי הואיל ואפשר לו למחול לא סמכה דעתה אלא שלא מחל עד שיחזיר את המשכון וכבר כתבנו מדין זה במקום אחר: