מאירי על קידושין צב
Meiri on Kiddushin 92 · מאירי על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →חיוב חלה היא בעיסת חטים משעת גלגול ומכל מקום אם קדם והפריש משנתערב הקמח עם המים הרי זו חלה שכל שנתערבו הקמח והמים עיסה היא וגדולי המחברים כתבו ששיעור גלגול הוא עירוב הקמח עם המים ואין הדברים נראין שאם כן במה יאמרו שאוכלין ממנה עראי עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים אלא שיעורה בחטים משנתגלגל ובשעורים משתטמטם העיסה הפריש את חלתו קמח אינה חלה שהרי עריסותיכם אמר רחמנא ואע"פ שאף בתרומה דגנך כתוב ואע"פ כן הרימה בשובלין תרומה היא בזו אף בשובלין שם דגן עליו אבל קמח אין שם עיסה עליו והילכך אינה חלה והרי היא גזל ביד כהן וצריך שישיבנה לבעלים והעיסה הנילושה מן הקמח שנטל משם את החלה חייבת בחלה ואותו הקמח שהופרש לשם חלה אם השלים בו מקמח שלו מדת עומר כשילושנו יתחייב בחלה כשאר קמחים:
הכהן אף הוא חייב בתרומות ומעשרות ובחלה שנאמר אתם לרבות הלויים גם אתם לרבות את הכהנים ומכל מקום אין מוציאין מידם כלום ליתנו לכהן אחר או ללוי שלא אמרו בהם לתרום אלא שלא יאכלו פירות בטבלם והילכך תורמין ומפרישין תרומה ומעשר ותרומת מעשר ואוכלין את התרומה בטהרה והמעשר כחלין וכן בחלה וזהו שאמרו כאן זימנין דאית ליה לכהן וכו' ושמא תאמר מעשר ראשון מיהא למה הפרישו שאם משום קדשה הרי אין לו קדשה כלל כמו שכתבנו שלא אמרו טבל ועלה אוכל במעשר אלא במעשר שני הא מעשר ראשון אין לו שום קדשה תדע שלא הוזקק להפרישו אלא כדי להפריש ממנו תרומת מעשר לאכלה בטהרה:
כשם שאין תורמין מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב כך אין תורמין מדבר שחיובו מן התורה על דבר שאין חיובו אלא מדברי סופרים ולא מן המחוייב מדבריהם על המחוייב מן התורה תרם מעציץ שאינו נקוב על הנקוב תרומתו תרומה לענין שאין הכהן חייב להחזירה ויחזור בעל הבית ויתרום מן הנקוב שהוא מחוייב ואף הכהן יוציא תרומה משאינו נקוב אלא שלא חש להזכירה אחר שאין בה חיוב תורה:
תרם מן הנקוב על שאינו נקוב הרי היא תרומה ר"ל שאין הכהן חייב להחזירה ולא תאכל אותה תרומה אחר שהיא מחוייבת עצמה עד שיפריש עליו הכהן ממקום אחר שהרי טבל היא בידך ולאו דוקא ממקום אחר אלא אף מניה וביה ואף הישראל צריך לחזור ולתרום את שאינו נקוב אלא שמאחר שאין בו חיוב תורה לא חש להזכירו או שמא בכיוצא באלו לא גזרו לתרום משאינו נקוב:
התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח הרי נמצא שתרם מן הרעה על היפה והרי היא תרומה מן התורה שנאמר ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ומאחר שהוא אומר שכשהוא תורם מן היפה אין בו נשיאות חטא אלמא שאם לא תרם מן היפה אלא מן הרעה יש כאן נשיאות חטא ואם אינו קדוש נשיאות חטא למה אחרי שאין כאן לאו או עשה שיעבור עליו ושלא הועילו מעשיו שאלו היה בו לאו היה עובר על לאו ואע"פ שלא הועילו מעשיו כגון מוכר לצמיתות שלוקה ואין ממכרו קיים כמו שביארנו במקומו וכן הרבה כיוצא בו אבל כשלא עבר על לאו ולא הועילו מעשיו נשיאות חטא למה אלא ודאי תרומתו תרומה ומכל מקום חכמים הצריכו להיותו חוזר ותורם והוא שאמרו תרומתו תרומה ויחזור ויתרום ושמא תאמר מה בין קישות מרה שאתה מחייבו בתרומה לשקדים המרים שהם פטורין כמו שביארנו בראשון של חלין יראה הטעם ששקדים המרים מין בפני עצמו הוא שתולדתו בכך אבל קישות תולדה שלו מתוקה אלא שלאי זו סבה נתחדש בה מרירות והראיה מה שחבר עמה אבטיח ונמצא סרוח ולפיכך חייבין ואינו מן הפטור על החיוב אלא שהוא מן הרעה על היפה ותרומתו תרומה אלא שחוזר ותורם ואע"פ שדרך כלל אמרו במסכת תרומות בתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה ולא שנינו בה שיחזור ויתרום פירשו בו שכל שהוא מתכוין לכך תרומתו תרומה ואינו צריך לחזור ולתרום אבל כל שדעתו לתרום מן היפה ונמצאת רעה הואיל ובטעות הופרש צריך לחזור ולתרום וזהו לשון ונמצאת מרה אלא שמכל מקום תרומתו תרומה שהרי כשידע בכך גם כן תרומתו תרומה ויש שואלין אם כן היאך אמרו במסכת תרומות בתורם חבית של יין על יין ונמצאת חומץ שאם ידע שהיתה חומץ עד שלא נתרמה אינו תרומה והלא יין וחומץ מין אחד הוא ואם תאמר שחומץ ויין שני מינים הם כמו שביארנו לענין תערובות יין נסך באחרון של ע"ז ומה תאמר לדעת גדולי המחברים שעשאוהו לענין יין נסך שני מינים ולענין תורם מזה על זה כתבו בהן בפירוש שמין אחד הם ואעפ"כ פסקו שאם היתה חומץ בשעת הפרשה אינה תרומה ואין זה אלא מן הרעה על היפה ונראין הדברים שהיין כבר בדקו ומצאו יין והיה סבור שבשעת ההפרשה היה יין ומאחר שבדק וגלה בדעתו שאינו רוצה אלא ביפה וטעה ונזדמן לו רע אינה תרומה אבל בקישות אע"פ שמכל מקום הוא היה סבור בה שאינה מרה מכל מקום לא גלה דעתך בכך שאין הדבר מצוי לבדוק ובזו אמרו שהוא תרומה:
ונמצא הענין חלוק לשלשה דרכים כל שגלה דעתו שאינו מתכוין אלא ליפה ונזדמן לו רעה אינה תרומה וכל שלא גלה דעתו בכך אלא שמכל מקום מן הסתם הוא סבור שהיא מן היפה ונמצאת מן הרעה תרומתו תרומה ויחזור ויתרום ואם כיון לתרום מן הרעה תרומתו תרומה ואינו חוזר ותורם: