מאירי על קידושין קנב

כל הפסול לעדות פסול לדון ויש כשרים להעיד שהם פסולים לדון קצתם דוקא בדיני נפשות וקצתם אף בדיני ממונות כיצד אוהב ושונא וגר שאין אמו מישראל והמשוחרר פסולין אף לדיני ממונות זקן וסריס וממזר וסומא באחת מעיניו כשר לדיני ממונות ופסול לדיני נפשות וכבר ביארנוה במסכת סנהדרין הא כל שאמו מישראל הרי הוא כישראל גמור וממנין אותו לכל דבר שבשררה ומנוי כשאר כל ישראל וכשאין אמו מישראל אין ממנים אותו אף לשום שררה אלא שמקצת שררות מצרפין אותן עם האחרים ומבליעין אותם ביניהם כך נראה לי וזהו לדעתי פירוש מיטפל להו ואע"פ שגדולי הרבנים פירשוהו בענין אחר:

ע"ז של ישראל אין לה בטילה אבל ע"ז של גוי בטילה ובטולה הוא על ידי גוי שיהא פיחוס בצורתה או שאר מינין שבבטול על הדרך שכבר הזכרנום במקומן במסכת ע"ז: