מאירי על קידושין קנא

המשנה השנית הכונה בה לבאר ענין החלק השני והוא שאמר הנושא אשה כוהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה אמה ואם אמה אם אביה ואמה אם אבי אביה ואמה לויים וישראל מוסיפין עליהן עוד אחת אין בודקין לא מן המזבח ולמעלן ולא מן הדוכן ולמעלן ולא מסנהדרין ולמעלן כל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאים לכהונה ואינו צריך לבדוק אחריהן ר' יוסה אומר אף מי שהיה חתום עד בארכי הישנה של צפרי חנניה בן אנטיגנס אומר אף מי שהיה מוכתב בארסטיה של מלך.

אמר הר"ם פי' אמרו אם אבי אמה ואמה ירצה באמרו ואמה אם אבי אמה וכן אמרו אם אבי אביה ואמה ירצה בו ואם אם אבי אביה וכבר הנחתי לך בזה צורה זו שיתבאר הענין מאד ושמתי על כל אחד הנמנים בזאת המשנה סימן תבין זאת הצורה תמצא ד' נשים מצד האב וד' מצד האם הנה אלו השמנה נשים הם ד' משפחות לפי שהוא יכלה אל אם אם אבי אמה ואלו הד' משפחות וזאת הצורה ואשר התחייב לבדוק הנשים ולא יבדוק מהאנשים לפי שהאנשים כאשר יתקוטטו זה עם זה ביוחסין הוא דמבזו ואם היה באש פסלות היה נשמע והנשים אמנם תבזה האחת מהם האחרת בענין הזנות או דבר מסבותיו לא תבזה אותה ביחסה ולזה יצרך הבדיקה בנשים ויוסיף הישראל והלוי בחקירת משפחה נוספת לפי שההתערבות בהם יותר וזה כלו ראוי משפחה שקרא עליה ערער והוא שיאמרו שנים שהמשפחה הפלונית יש בה פסלות אולם המשפחה הבלתי נחשדת אינו צריך לבדוק לפי שהעיקר אצלנו כל משפחות בחזקת כשרות עומדות ואשר יתחייב שיבדקו האנשים ואם נשוא הוא מן המשפחה החשודה אבל האשה אינה צריכה לבדוק לפי שהעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין ומותר לכהנת שתשא גר או חלל וכל שכן הלויה והישראלית כבר התבאר בסוף מכות שסנהדרי גדולה היו מתעסקין בבדיקות שהכהנים שכל כהן כשר עובד וכשנמצא פסול ירוחק וכן הדוכן אשר יאמרו עליו הלויים השיר בודקין ואח"כ מעלין וכן הסנהדרין לא יהיו אלא כהנים ולויים וישראלים מיוחסים והנה נבאר זה במסכת סנהדרין למאמר השם בהם והתיצבו שם עמך בדומין לך בחכמה ויחוס ושוטרי הרבים אמנם זה בירושלמי לפי שהם לא היו מעמידין להם דיינין אלא מיוחסין ואפי' בדיני ממונות וגבאי צדקה הם המריבים תמיד עם האנשים למשכנם ולהתרימם כמו שהעיקר אצלנו ממשכנין על הצדקה ואפי' בערבי שבתות אלו היה בהם פסלות היו מפרסמין אותו והיה נשמע וארכי הישנה של צפורי לא היו מקבלין עדות אלא מיוחס ואסרטיה של מלך הם אנשי החיל ממלחמת בית דוד לפי שהם לא יצאו למלחמה אלא מיוחס כדי שתהא זכות אבותם מסייעתם:

אמר המאירי משנה זו בכהן הבא לישא ומשום פסול כהנה נגעו בה ומתוך שבודק בפסול כהנה כגון גרושה וחללה זונה בודק גם כן בשאר פיסולין כגון ממזרות הא ישראל אף לדעת משנתנו אינו צריך לבדוק מחמת פסול ממזרות ושאר פיסולין כגון הכלליים בסתם משפחות אלא בכהנים נאמרה ועיקרה משום פסול כהנה והוא שאמרו בגמרא כשהקשו תבדיק איהי נמי בדידיה ותירצו לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וזו פירושה לפסולי כהנה שאף בפסולי ישראל אף היא נזהרת כמהו ובא לומר במשנה זו שהכהן צריך לבדוק בסתם משפחה בכהנת ר"ל אם בא לישא כהנת ארבע אמהות ואם בא לישא לויה וישראלית מוסיף עוד אחת הא ישראל בסתם משפחה אינו בודק כלום הא במשפחה שקראו עליה ערער בפסול של ישראל והוא שהעידו בו שנים שנתערב בהם ממזרות וכיוצא בו בודק ומכל מקום בגמרא יתבאר לענין פסק שאף הכהן אינו צריך לבדוק בסתם משפחה שכל המשפחות בחזקת כשרות אף לכהנה ואף בקול בעלמא אין פוסלין אותן אלא שראוי ליזהר בקצתם מצד המדות כגון המשפחות המתגרות תמיד או הנוהגות ליתן שמץ פסול באחרות דרך דבה וקנאה על הדרך שביארנו ואם כן משנתנו לענין פסק אתה מפרשה במשפחה שקראו עליה ערער אם בכהן ובפסול כגון שהעידו שנתערב בה חללות או גרות ואם בישראל ובפסול ממזרות ואמר שאם היא ממשפחת כהנים צריך לבדוק בה בדורות שעברו ארבע אמהות שתים מצד האב ושתים מצד האם שהם שמנה מפני שכל אחת מהם נבדקת עם אמה והם מצד האם אמה ואם אמה עמה אם אבי אמה ואמה עמה ומצד האב אם אביה ואמה עמה אם אבי אביה ואמה עמה ובאנשים מיהא אינו צריך לבדוק באבותיה ופירשו הטעם בגמרא שהאנשים מתוך שבשעת מריבותיהם מחרפין זה את זה בפסול יוחסין פיסולם מתפרסם ונודע לכל ואינו צריך בדיקה אבל הנשים אינן מחרפות זו את זו אלא בזנות ואין פסול משפחה שבהן נודע וצריך בדיקה ובלויה וישראלית מוסיפין עוד עליהן אחת מפני שעירוב פסולים מצוי בלויים וישראלים יותר מכהנים ונמצאת בדיקתה בשתים עשרה אמהות ובגמרא פירשו באחת האמור כאן זוג אחד ונמצאת הבדיקה שש עשרה אמהות ובתלמוד המערב אמרו לויים וישראלים מוסיפין עוד אחת כלומר כשהם באים לישא ומחשש ממזרות ודומיהם והקשה נמצאת מחמיר בישראל יותר מבכהן ותירץ אחד זה ואחד זה אינו אלא קנס שלא יכניס אדם עצמו בטורח בדיקה וישא ממשפחתו שבמשפחתו אינו צריך לבדוק ובכהנים לא קנסו כל כך שזריזים הם ליזהר מפסול יוחסין ואין רגילין להתרחק ממשפחתם ומכל מקום לסוגית תלמוד שלנו אין הדברים נראין להחמיר בישראל יותר מבכהנים ואף רבותי דחו זו שבתלמוד המערב והעמידו את הפסק על דרך אחת כסתם משנה זו כל שהתחיל לבדוק באמהות ומצא כהן שעבד עבודה או לוי שאמר שירה על הדוכן או שנתמנה בסנהדרין שוב אין צריך בדיקה משם ולמעלה לבדוק אם אבי אמה וכן כלם על דרך זה שכבר נבדק באותה שעה בכל צדדיו וכל שהיה בו שמץ פסול לא היו מניחין אותו שם כלל ויש מפרשין שלא נאמר כן אלא בבדיקה של סתם משפחה וכענין משנתנו אבל כל שבודק מצד ערער שיצא הואיל והעידו עליו צריך לבדוק על כל פנים כל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים והם דיינים בעלמא הממונים לדון קצת דינין קלים שלא יצטרכו הרבים לילך לפני בית דין של עשרים ושלשה והעמידוה בגמרא בירושלים שהיו קפדים בה אף על אלו שלא למנותם אלא מן המיוחסים הא בשאר מקומות לא שהרי אף ממזר כשר לדיני ממונות כמו שנבאר וגבאי צדקה משיאין לכהנה שמתוך שממשכנין עליה אף בערב שבת מקנתרים בהם בני אדם ואם יש בהם פסול כבר נודע ונתפרסם ואף הכתוב בערכא ישנה של צפורי והוא בית דין הקבוע להם מקדם הרי הוא מן המשיאין לכהנה שלא היו מניחין בה אלא אחר בדיקת יחוסם וכן מי שהיה כתוב באיסטרטיא של מלך ופירשו בגמרא לצאת לחיילות של בית דוד:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא: