מאירי על כתובות פה

כבר ביארנו בבת הניזונת מן האחים שמעשה ידיה לעצמה עד שתבגר או שתארס ומכל מקום באלמנתו אינו כן אלא אלמנה נזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם אבל מציאתה מיהא לעצמה ואע"פ שבזו נמצא זכות הבת גדול מזכות האלמנה יש דברים שעשו בה זכות האלמנה גדול יותר והוא בנכסים מועטים כמו שאמרו עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחים בנכסים מועטים מה בת אצל אחים הבת ניזונת והבנים ישאלו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה נזונת והבת תשאל על הפתחים בין במקום שהבת יורשת בין במקום אחים והאחים והבת ישאלו על הפתחים:

יכול אדם לומר לעבד כנעני שלו עשה עמי ואיני זנך אלא ילך וישאל על הפתחים או יתפרנס מן התמחוי ועבד עברי אין צריך לומר שאינו בדין זה שהרי אמרו קידושין כ' א' כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה כמו שהתבאר וכל שכן שאין צריך לומר שבתו אינו רשאי לומר לה עשי עמי ואיני זנך ומכל מקום כל שהוא זנה מעשה ידיה שלו כמו שביארנו וכן מעשה ידיה של אשה לבעלה ובמסכתא זו ס"א א' יתבאר שיעור מה שהוא כופה אותה לעשות לו מכל מקום כל שהיא דוחקת עצמה ועשתה יותר מן הראוי והוא הנקרא העדפה הכל לבעל וכן הדין בבת אצל האב:

והחובל בבתו של אחרים מה שהאב זוכה בהם ומה שהבת זוכה בהם הן בקטנה הן בגדולה כבר ביארנוהו במסכת בבא קמא פרק החובל:

העדפה זו שכתבנו שהיא לאב יש מפרשים אותה בשאינה נזונת משל אביה אלא ממעשה ידיה שמה שתעדיף ממעשה ידיה על מזונותיה של אב ומכל מקום גדולי המפרשים כתבו בה שאין האב זוכה בהעדפה זו עד שתמות או עד שתנשא שאינה צריכה עוד למעשה ידיה שעברו שהרי מזונותיה על בעלה ואם נתנה אותם לאחר בחייה אינו כלום אבל בעוד שהיא ברשותו ואינה נזונת אין העדפה שלו שמא מה שעודף לה בשבוע זו יחסר לה בשבוע האחרת: