מאירי על כתובות עג

כל אשה שנתגרשה צריכה להמתין שלא לינשא ולא ליארס עד שתשלים תשעים יום חוץ מיום הגירושין ויום המיתה וחוץ מיום האירוסין ועיקר תקנה זו כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני ואע"פ שעיקר התקנה מטעם זה מכל מקום נתפשטה התקנה אף בשאינה ראויה לילד כגון קטנה או עקרה או זקנה או אילונית או אף כשנתברר שלא היה בעלה עמה כגון שהיה במדינת הים או חולה או חבוש בבית האיסורין אפילו בתולה שנתגרשה או נתארמלה מן האירוסין אבל ישראלית המזנה הן אנוסה הן מפותה יש אומרין שאינה צריכה להמתין מפני שהיא משמרת עצמה שלא תתעבר ויש חולקין בה וכבר הארכנו בה בשלישי של יבמות דף ל"ה ע"א:

הגיורת והשבויה והשפחה שנתגיירה או נפדית או נשתחררה יתירה מבת שלש צריכות להמתין שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדשה לנזרע שלא בקדשה ואע"פ שהקטנה אינה מתעברת גזירה קטנה אטו גדולה ויש חולקין בזו בהרבה דברים וכבר הארכנו בה בשלישי של יבמות:

הנדה מטמאה טהרות משעת ראייתה ולמפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה כמו שיתבאר במקומו ואף גיורת שנתגיירה אע"פ שטומאת הנכרית מדברי סופרים מטמאה היא מעת לעת: