מאירי על כתובות סט

בנזקין אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין באונס בין ברצון וכבר ביארנו שכל שיש עליו דין מיתה אע"פ שאין בו מיתה כגון שלא התרו בו פטור מן התשלומין והוא שאמרו מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלקת בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאין מתכוין בין דרך ירידה לדרך עליה ליפטר בממון אלא להתחייב בממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד בין מתכוין לשאין מתכוין בין דרך עליה לדרך ירידה להתחייב בממון אלא ליפטר בממון:

ולענין ביאור מה שאמרו איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש לא יהיה אסון מאי לאו דין אסון ר"ל שבודאי מיתה היתה שם לאשה אלא שלא היה שם דין מיתה להורג כגון שהיה שוגג ואעפ"כ יענש בדמי וולדות ותירץ לא אסון ממש ר"ל שלא היתה מיתה באשה כלל הא אם היתה בה מיתה אע"פ שלא נתחייב ההורג במיתה כגון שהיה שוגג ר"ל שלא הותרה אין כאן ממון ואיכא דאמרי וכו' מאי לאו אסון ממש שלא מתה האשה שנמצא שאין כאן חיוב מיתה כלל ותירץ לא דין אסון כלומר שמיתה היתה שם אלא שלא נתחייב זה מיתה כגון שלא התרו בו ואעפ"כ יענש בדמי וולדות וחזר והקשה ובמיתה מיהא מי איכא דלימא דחיוב מיתה לא תפטור בממון במיתה עצמה אלא במיתה כולי עלמא לא פליגי כי פליגי במלקות מר סבר וכו' והילכתא דבמלקות מיהא כל שלא התרו בו חייב ממון על הדרך שביארנו: