מאירי על כתובות ד

אונס זה שכתבנו שמפקיע ממנו חיוב מזונותיה הבא מצד הגעת זמן אין בו חלוק בין אונס המצוי לשאינו מצוי והוצרכתי לכתוב דבר זה מצד מה שראיתי שמקשין בסוגיא זו היאך אנו דוחין דין נסתחפה שדהו עד שתירצו שלא נאמר נסתחפה שדהו אלא במה שאינו מצוי כגון בתולים ומומין אבל חלה או חלתה או פרסה נדה אונס מצוי הוא אלמא שבאונס שאינו מצוי מיהא מעלה לה מזונות ואין זה כלום ובהדיא אמרו דרך כלל כל אנסא לא אכלה והקושיא איפשר לתרצה שכל שהבעל תובע לחזור במקחו ידו על התחתונה לומר נסתחפה שדהו אבל זו שבכאן שהיא תובעת ידה על התחתונה או שמא בזו כבר קנאה לגמרי להיות גופה שלו ומאחר שקנה את גופה ודאי בכל מאורעי גופה ראוי לומר כן אבל זו שעדין לא קנאה אין להטיל עליו דין נסתחפה שדהו וכן איפשר לתרצה בפנים אחרים וכן האריכו בחדושין בסוגיא זו בהרבה קושיות שאין בהם ובתירוציהם צורך לכתבם לענין פסק:

לענין ביאור מה שאמרו פשיט רב אחאי וכו' כך פירושו לא נשאו לא קתני ר"ל מבנין הקל שהרי על בתולה ואלמנה שהוזכרו באותה משנה הוא חוזר ועוד שאם כן היה לו לומר אוכלות משלהם ואלו היה שונה לא נשאו היה במשמע שהעכבה מצד האנשים אם בכונה אם מצד אונס שאירע להם ואחר שהעכבה מצדם אוכלות והיינו למדים שכל שהעכבה מצד הנשים אף מחמת אונס אינן אוכלות אלא לא נישאו מבנין נפעל שהעכבה באה מצד הנשים ואם שעכבו בכונה אמאי אוכלות משלו אלא שעכבתן מחמת אונס שאירע להם והואיל ומחמת אונס הוא אוכלות וכל שכן באונס הבא מחמת הבעלים וגירסת הספרים לעולם אימא לך אנסא לא אכלה ואין גורסין בזו אמר רב אשי וכן אין גורסין בה כל אנסא לא אכלה ואין הכונה בענין זה אלא לומר שכל אונס הבא מחמת הנשים אינו אונס כאלו היינו שונין במשנה לא נשאו ומה שאמרו שם אוכלות פירושו כשהעכבה מצד האנשים ובדין היה לשנות לא נשאו ואיידי דתנא רישה בדידהי ר"ל בתולה ואלמנה נקטא לסופה בדידהי ומכל מקום פירושו לא נשאו מצד עכבת האנשים רב אשי אמר כל אנסא לא אכלה בין שבא מצד האנשים בין שבא מצד הנשים ומשנת הגיע זמן פירושו שנתעכב מחמת הארוס בלא שום סבה של אונס על הדרך שפסקנו ויש בקצת ספרים גירסאות אחרות ובתוספות וחדושין בלבולין ללא צורך ואל תחוש להם:

אע"פ שביארנו בענינים אלו שהאונס מועיל להפקיע החיוב שהיה מוטל עליו לעשותו בגיטין מיהא אינו כן שאם גירש על תנאי אם לא יעשה כך והיה רוצה לעשות כן כדי שיתבטל הגט ונאנס ולא עשה כגון שאמר הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום ובא לו בתוך שלשים והפסיקו נהר שלא יכול לעבור או שחלה אין אומרין מאחר שהאונס עכבו הרי הוא כמי שבא ולומר שאין העכבה מצד האונס עכבה אלא אין אונס בגיטין וכל שלא נתקיים תנאו הגט גט אע"פ שהאונס עכבו:

ולענין ביאור דמיון זה אצל מה שכתבנו לענין מזונות הוא מצד אונס הבא מצד הארוס כגון חלה שהאשה נתקדשה לו על דעת שכשיגיע זמן תתרצה היא לינשא לו אם לא ישאנה יעלה לה מזונות והרי הוא כאלו קדשה על תנאי שיעלה לה מזונות בהגעת זמן שהרי תנאי ב"ד הוא וכשהגיע זמן ורצתה היא לינשא לו היה לנו לומר שיעלה לה מזונות ואונס שלו מועיל לו כאלו היה התנאי שלא לזון עד שיעבור האונס שאומדין את דעתו שאינו אלא כל זמן שיוכל לעשות כן ובגיטין אינו כן על הדרך שביארנו הא כל ענין שבממון יש אונס וכל חיוב התלוי בתנאי ואותו תנאי לא נתעכב אלא על ידי אונס הרי הוא כמי שלא נתעכב והמעשה בטל שלא הפסידה טענת אונס את זכותה אלא בגיטין מתקנת צנועות ופרוצות כמו שהתבאר בסוגיא זו הא בכל מקום אונס רחמנא פטריה מולנערה לא תעשה דבר והוא ששאלו בגיטין מנא ליה לרבא הא כלומר שראוי היה לומר בכל מקום שהאונס מפקיע את התנאי ואם כן בכל שאר דברים מיהא יש טענת אונס ומה שהקשו בחדושין ממה שאמרו בשני של קדושין מ"ט ע"ב בההוא גברא דזבין ארעא אדעתא למיסק לארץ ישראל וכו' כשתעיין במה שכתבנו שם אין מכאן סתירה לדברינו כלל ואין ספק שאף בגיטין אם התנה ואמר אי לא אתינא עד תלתין ולא יעכב שום אונס ליהוי גיטא ועכבו אונס ודאי אינו גט ויש שואלין וכי בדיני ממונות אם אמר שדי מכורה לך אם תלך למקום פלוני ביום פלוני ונאנס ולא הלך נאמר שהמכר קיים וכן מי שאמר אם לא תלך במקום פלוני ביום פלוני והיה רוצה לילך ונאנס ולא הלך נאמר בזו שהמכר בטל ויש מפרשין בשני אלו שכל שהדבר תלוי בשניהם כגון מכר שתלוי במוכר ובלוקח אין טוענין טענת אונס לתועלת האחד הואיל ואינה לתועלת חבירו שהרי האחר אומר דעתי היה כל שלא יתקיים התנאי יתקיים המעשה ואף כשיעכבך אונס אבל מתנה שהכל תלוי בדעת הנותן ודאי אחר הנותן אזלינן וכן היינו אומרים בגט אי לאו משום תקנה דצנועות ופרוצות ולעולם אין טוענין טענת אונס אצל התובע אלא אצל הנתבע ומכל מקום במה שכתבנו שאף בגיטין לא הופקעה טענת אונס אלא מתקנת צנועות ופרוצות יש מקום עיון שהרי מצינו כן אף בדבר שאין בו מקום לצנועות ופרוצות כמו שאמרו בתוספתא הרי זה גיטיך על מנת שתעלי לאילן או בכותל ונקצץ האילן או נפל הכותל אין זה גט וזו אין בה מקום לצנועות ופרוצות ואיפשר שלא חלקו חכמים בגיטין ולדעתי יש לחלק בין תנאי שאעשה ללא אעשה שכל שהתנה אם לא אעשה אם לא באתי וכיוצא באלו אחר שהיה הוא רוצה לעשות ואונס עכבו הרי הוא כמי שעשאו אבל כשהתנאי כשאעשה אם עשאו נתקיים המעשה ואם לא עשאו לא נתקיים אע"פ שאונס עכבו והדברים נראין:

הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש מת בתוך שנים עשר חדש אינו גט שהרי לא רצה שיחול עד שיעברו שנים עשר חדש ולא בא ונמצא שלא חל עד לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה ומכל מקום אם חלה ומתוך חליו נתעכב ולא בא הרי זה גט שאין טענת אונס בגיטין כמו שביארנו:

וכן אם אמר זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך אם מתי זה גיטיך לאחר מיתה לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש או על מנת שלא אבא בתוך שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש הרי זה גט שהרי מכיון שאמר מעכשו או על מנת כשמת מיהא חל הגט מחיים למפרע:

כשם שאין גט לאחר מיתה כך אין שום שטר לאחר מיתה ואם כתב שדה זו לפלני לאחר מיתתו ולא אמר בה מעכשו או מהיום וכן שלא כתב בה זמן אינו זוכה בה אף לאחר מיתה ומכל מקום בדיני ממונות אם יש זמן בשטר הרי הוא כמעכשו שזמנו של שטר מוכיח עליו שמחיים הוא מקנה אלא שלא יזכה בפירות עד לאחר מיתה שאלו לא היה בדעתו להקנות אפילו הגוף עד לאחר מיתה למה היה כותב בה זמן ויש פוסקין כן אף לענין גיטין וכרבותינו שהתירוה לינשא בלא חליצה ולדעתם הרי זה גיטיך אם לא באתי וכו' שאינו גט דוקא כשאין בו זמן וכן בהרי זה גיטיך אם מתי ומכל מקום יש מכריעים שלא אמרוה רבותינו אלא בהרי זה גיטיך אם לא באתי שלא הזכיר בה שם מיתה אבל בהרי זה גיטיך אם מתי הואיל והזכיר בה שם מיתה מודים הם שאינו גט ומכל מקום בגט מיהא אנו פוסקים שלא כר' יוסי ובמקומו יתבאר בע"ה:

זה שביארנו בהרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום שאע"פ שמחמת אונס נתעכב ולא בא הרי זה גט מכל מקום יכול הוא לבטלו הואיל ולא אמר מעכשו או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר אע"פ שהגיע הגט לידה כדרך שאמרו בקדושין נ"ט ע"א בהרי את מקדשת לי לאחר שלשים יום שיכול לחזור תוך שלשים יום אע"פ שהגיעו מעות לידה ומה שאמרו כאן חזו דאתאי וכו' ואם כדברנו יבטל את הגט אין הכי נמי אלא שהיה סבור שדיו בכך הא כל שאמר מעכשו לכשיתקיים התנאי חל הגט למפרע ואינו יכול לבטלו או להוסיף על התנאי או להתנות תנאי אחר ומכאן כתבו גדולי הדור שאף אם אמר ראו שאונס מעכבני מליכנס אינו כלום שזהו גלוי דעתא בגיטא והלכה דלאו מילתא היא והוא שאמרו בפרק השולח ל"ד ע"א ההוא דאמר להו אי לא נסיבנא עד תלתין יומין ליהוי גיטא כי מטא תלתין אמר להו הא טרחנא אי משום אנסא אין אונס בגיטין אי משום גלוי דעתא פלוגתא דאביי ורבא אלמא כל שהוא מודיע את אנסו גלוי דעתא הוא ומה שטרחו בחדושין ואם לא באתי שהזכרנו מענין אסמכתא שמאחר שאין אסמכתא קונה היאך הוא גט אינה שאלה שלא נאמר דין אסמכתא אלא במקום שיש בו צד גזום והוא הקרוי בתלמוד מילתא יתירתא כמו שביארנו בסנהדרין ובמציעא:

כתבו רבותי שאף בקדושין אם קדש ואמר אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש לא יהו קדושין והיה רצונו לבוא אלא שהאונס מעכבו שאינן קדושין שאף בזו יש תקנת צנועות ופרוצות וחכמי פרובינצא נסתפקו בחבוריהם והדברים נראין כדעת רבותי: