מאירי על כתובות כב

קטן פחות מבן תשע הבא על הבתולה כשם שלא עשאה מוכת עץ לענין כתבה וכתבתה מאתים כמו שביארנו כך לא עשאה מוכת עץ ליפסל לכהן גדול ר"ל שאע"פ שכהן גדול אסור במוכת עץ בזו מיהא מותר שאין מוכת עץ בבשר וכל שלא נקראת בעולה אף מוכת עץ אינה וכן אמרו בששי של יבמות דף נ"ט ע"ב שהנבעלת לבהמה מותרת לכהן גדול אלא שזו יש שמפרשים אותה בשלא כדרכה כמו שיתבאר שם ובתלמוד המערב נדרים פ"ו ה"ח שנינו במה שאמר שפחותה מבת ג' שנים ויום אחד שבתוליה חוזרין אמר ר' בון אקרא לאלהים גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד ונמלכו בית דין לעברו הבתולים חוזרין לא נמלכו לעברו אין הבתולים חוזרין ופירוש הדברים שכל השנים האמורים לתינוק ולתינוקת ולערכין ולכל דבר אינם אלא שנות החמה ולא שנות הלבנה אלא שנים פשוטות ומעברות מתקנות על סדר העבור בהשואת שנות הלבנה עם שנות החמה ומתוך כך אם היום הוא כ"ט באדר והיא היום בת שלש שנים ויום אחד אם נמלכו בית דין לעבד את החדש הרי לא נשלמה שנתה ודנין אותה בדין בתוליה חוזרין לכל דבר וזהו אלהים גומר עלי שאין הגמר תלוי אלא בבית דין לפי סדר עבוריהם ואמרו עוד שם על מה שאמרו במשנתנו בקטן הבא על הגדולה שכתבתה מאתים גדול הבא על הקטנה ניחא שהרי בתוליה חוזרין קטן הבא על הגדולה הרי אין בתוליה חוזרין כלומר והאיך כתבתה מאתים אחר שאין לה בתולים אמ"ר אבהו תפתר שבא עליה שלא כדרכה שאין כאן ביאה מצד קטנותו ולא חסרון בתולים מצד שלא כדרכה אמ"ר יוסא אפילו תימא מכדרכה קטן ביאתו ביאה בתמיהה אין בו כח ליגע בסימנין כלומר ואין כאן לא ביאה ולא חסרון בתולים ותני כן מעשה שעברה ובתוליה קיימין וכן אמרו שם הנבעלת מן הקטן וממי שאינו איש כלומר מן הסריס כשירה לכהנה תני ר' חלפתא אף לכהן גדול ומתוך דברים אלו למדו קצת מפרשים שיש בזו טענת בתולים ונבעלה מגדול שלא כדרכה מיהא שפסולה לכהן גדול יראה שאין כתבתה אלא מנה וכן שאין לה טענת בתולים על דרך בתולה מן הנשואין ובתוספות פירשו בסוגיא זו דרכים אחרים וכתבו אין מוכת עץ בבשר כשלא השיר בתוליה הא אם השירן אינה פחותה ממוכת עץ על הדרך שביארנו לדעת קצת בששי של יבמות בענין נבעלה לבהמה והדברים רופפים:

כיצד הוצאת שם רע ליענש במאה כסף בא לבית דין ואומר לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו נסקלת ואם הוזמו יסקלו והוא לוקה ונותן מאה כסף לא הוציא עדים שזינתה תחתיך אלא שנמצא שזינתה תחלה אין לה כתבה כלל שכל שכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתבה כלל ואם משארסה נאנסה נסתחפה שדהו וכתבתה מאתים:

זה שביארנו במשנה על בתולה מן הנשואין שאין לה טענת בתולים ושכתבתה מנה פירושו אפילו כשיש לה עדים שלא נסתרה עם הראשון או שנסתרה ולא שהתה עמו כדי טומאה שאע"פ שסמך זה על העדים ובחזקת בתולה כנסה על אותו סמך מכל מקום הואיל וידע שלחפה נכנסה אין לו בה שום טענה להפסיד כתבתה שהרי כתבתה מוכחת לו שבעולה היא הואיל ואין לה אלא מנה וכן לדעת קצת שמאחר שהעדים לא הוזמנו לכך לא דקדקו בעדותם כל כך הא מכל מקום לאסרה עליו כל שהיא אשת כהן שאין בה אלא ספק אחד אסורה לו שמא זינתה תחתיו אלא אם כן בעל סמוך לקדושין: