מאירי על כתובות קנא

המחליף פרה בחמור ומשך בעל החמור את הפרה והדבר ידוע שמשמשך בעל החמור את הפרה נקנה החמור לבעל הפרה בכל מקום שהוא ומכל מקום לא הספיק בעל הפרה למשוך את חמורו עד שמת ובעל החמור טוען שמשמשך הוא את הפרה מת ובעל הפרה אומר שעד שלא משך הוא את הפרה מת החמור ויחזיר לו פרתו גדולי הפוסקים פסקו בה שאע"פ שהמוציא מחברו עליו הראיה בזו על בעל החמור להביא ראיה שהיתה חמורו קיימת בשעת משיכת הפרה שכל שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראיה ומה שאמרו במחט שנמצאת בעובי בית הכוסות לענין מקח וממכר שכל שהוגלד פי המכה בידוע שהיא שלשה ימים קודם שחיטה ואם קנאה הטבח תוך שלשה מחזיר לו המוכר מעותיו ומיטפל בנבילה שמקח טעות הוא וכל שלא הוגלד הרי זה ספק ואע"פ שהיה לנו לומר המוציא מחברו עליו הראיה ונמצא שאם לא נתן הטבח את המעות על בעל הבהמה להביא ראיה ואע"פ שנולד הספק ברשות הטבח אינו כן אלא על הטבח ומה שאמרו בה המוציא מחברו עליו הראיה פירשוה בשפרע הטבח את המעות ונמצא אותו שנולד הספק ברשותו מוציא שסתם הדברים כל כמה דלא יהיב איניש זוזי לא יהבי ליה חיותא הא אף אם לא פרע אע"פ שחברו מוציא על הטבח להביא ראיה גם כן מטעם שנולד הספק ברשותו וראיה זו היא שיביא עדים שבשעה פלונית נכנסה המחט שם כנגד בית הכוסות ואינו צריך לראיה אחרת ויש מפרשים עליו הראיה והואיל ואי אפשר כאן בראיה משלם ויש חולקים לומר שכל המוציא עליו הראיה בין שנולד הספק ברשותו בין שלא נולד הספק ברשותו וכל שלא נתן הטבח את המעות על בעל הבהמה להביא ראיה ומה שאמרו כל כמה דלא יהיב וכו' שנויא הוא ולא סמכינן עליה והדברים נראין כדעת ראשון: