מאירי על כתובות קמח

אמר לה הרי את מקדשת לי על מנת שאין עליך נדרים והיו עליה נדרים אלא שהלכה אצל חכם והתירם הרי היא מקדשת שהרי חכם עוקר נדר מעיקרו והרי זה למפרע כמי שלא היו עליה נדרים כלל ושמא תאמר אם כן אף שלא נשאלה לחכם היאך מתירין אותה לינשא לאחר שמא תתיר נדרה לאחר שתנשא ותהא מקולקלת למפרע יראה שאין חוששין לכך שאינה חשודה לקלקל את עצמה ועל זו אמרו בתלמוד המערב אית תנאי תני מותרת לינשא בלא גט מתוך שהיא יודעת שאם תלך אצל חכם והוא מתיר את נדרה יהו בניה ממזירים אינה הולכת ואע"פ שאמרו בה שם אית תנאי תני אסורה לינשא בלא גט שמא תלך אצל זקן וכו' לשון ראשון מסכים לתלמוד שלנו ואע"פ שבשנתקדשה היא לו על מנת שאין עליו נדרים והלך אצל חכם והתיר אמרו גם כן שהיא מקדשת וכשלא נשאל מתירין אותה לינשא ואין חוששין שמא ישאל ויקלקלנה שמא אף הוא אינו חשוד לקלקלה ומכל מקום חכמי ההר כתבו דוקא שהותרו קודם שידע הבעל בהם אבל אם ידעם הבעל קודם שהותרו מקח טעות הוא מפני שאינו רוצה שתתבזה אשתו בבית דין אבל כשלא ידע מאי דהוה הוה וכן יש מפרשים הלכה אצל חכם והתירה שהלכה שם ביום שתבעוה לינשא הא מכיון שבא לבית דין ואמר אי אפשי באשה נדרנית ובית דין פסקו שהקדושין בטלים ולא הלכה מיד להתירם הרי הקדושין בטלים ואין חלין לעולם קדשה על מנת שאין עליה מומין והיו בה מומין אלא שהלכה אצל רופא ורפאם אינה מקדשת שהרי מכל מקום היו בה בשעת התנאי אבל הוא שנתקדשה היא לו על מנת שאין עליו נדרים או מומין והיו לו והלך אצל חכם והתיר או אצל רופא וריפא מקדשת שאף היא כך דעתה שאם נתרפא לא תקפיד בכך שאין לאיש גנאי אצל האשה במומין הואיל ונתרפאו דאיתתא בכל דהו ניחא לה ויש פוסקים שבאשה אף אצל חכם והתירה אינה מקדשת ומפני שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין ולא סוף דבר באשה חשובה שמקפיד עליה מתחלתו שאינו רוצה לבא עמה לידי גירושין עד שיאסר בקרובותיה אלא אף בכל הנשים כן ומכל מקום גדולי המחברים פסקו כדעת ראשון ולא הפרישו בה בין ידע בהתרתה ללא ידע וכן הדברים נראין:

המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר לעולם שמא תנשא לאחר ותשוב ממנהגיה הרעים ויבא ויאמר אלו הייתי יודע שכן לא הייתי מגרשה ונעשה כעין מגרש על תנאי עד שיפקפקו לומר גט בטל ובניה ממזרים ומתוך כך מודיעין לו שאין לו להחזירה לעולם אפילו תשוב ואם עבר והחזיר קודם שנשאת לאחר לא תצא וכן הדין במוציא את אשתו מפני שהיא רגילה לקפוץ בנדרים שמא יתירנה חכם ויאמר אלו הייתי יודע שכן לא היתי מגרשה ואע"פ שטעם זה אין ראוי לאמרו אלא בנדר הנודע לרבים שאם לא נודע אף אנו אומרים לו מי יודע שמשום נדר גרשת וכן בנדר שצריך חקירת חכם והתירו ר"ל שאין הוא יכול להפר שאם הוא יכול להפר אף אנו אומרים לו אם משום נדר היאך לא היית מיפר מכל מקום בכלם דנין שלא להחזיר ומודיעין אותו כן בשעת גירושין ובמקומה יתרחבו בה הדברים בע"ה: